נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי חנך בשבת האחרונה את "האוקטגון" – מתחם הפיקוד האסטרטגי החדש של משרד ההגנה המצרי, בעיר הבירה המנהלית קהיר החדשה, בהשראת הפנטגון. הפרויקט הוצג כהישג היסטורי וכסמל למודרניזציה ולעוצמה מצרית. מנגד, נשמעת גם ביקורת חריפה מצד כלכלנים, עיתונאים עצמאיים ומתנגדים, במצרים ובמערב, הטוענים כי מדובר בפרויקט ראווה יקר מדי – שנבנה על חשבון הציבור, על רקע משבר כלכלי עמוק.
5+המתחם החדש, משתרע על כ-22,000 דונם עם שטח רצפה של כ-4.7 מיליון מ"ר, ונחשב לאחד ממרכזי הפיקוד הגדולים בעולם. הוא כולל שמונה מבנים חיצוניים מתומנים המייצגים את זרועות הכוחות המזוינים, ומשלב טכנולוגיות דור 5 ו-6, בינה מלאכותית, מערכות סייבר מתקדמות ותשתיות מוגנות.
עוד כולל המתחם 13 אזורים ייעודיים ושמונה מבנים חיצוניים בצורת אוקטגון, המייצגים את זרועות הכוחות המזוינים, לצד שני מבנים מרכזיים המחוברים במסדרונות. העיצוב שואב השראה מהגיאומטריה בת שמונת הצלעות של הפירמידה הגדולה ומדפוסי הכוכב המתומן באדריכלות האסלאמית – ומסמל איזון, סדר ודיוק.
5+דיווחים מערביים מציינים כי מדובר באחד ממרכזי הפיקוד הגדולים והמתקדמים בעולם, העולה בהיקפו על הפנטגון האמריקאי, ומשקף מגמה עולמית של בניית מתחמי פיקוד מרכזיים וממוגנים. עבור מצרים, הפרויקט משמש גם כסמל לעוצמה לאומית וליכולת טכנולוגית, ומחזק את מעמדה של מצריים כשחקן אזורי משמעותי.
אולם לצד הקולות הרשמיים המפארים את "המוח האסטרטגי של המדינה", עולה ביקורת חריפה כי מדובר למעשה בפרויקט ראווה יקר מדי – שנבנה על חשבון העם המצרי הסובל ממשבר כלכלי עמוק. כזכור, מצרים מתמודדת עם אחד המשברים הכלכליים הקשים בתולדותיה: אינפלציה גבוהה, פיחות חד במטבע, חוב חיצוני כבד, והסתמכות חוזרת ונשנית על הלוואות מקרן המטבע הבינלאומית.
5+הביקורת המרכזית היא שהאוקטגון, כחלק בלתי נפרד ממיזם הבירה החדשה, מהווה נטל נוסף על תקציב המדינה. מבקרים מצביעים על כך שפרויקטים מסוג זה שהעלויות שלהם נאמדות במיליארדי דולרים נבנים בעוד שהשירותים הבסיסיים לאזרחים (חינוך, בריאות, תשתיות ביישובים קיימים) סובלים מהזנחה פושעת.
כלכלנים מצריים טוענים כי הכספים שהושקעו באוקטגון ובבירה החדשה יכלו לשמש להקלת העומס על קהיר הצפופה, לשיקום תשתיות ישנות, או להפחתת החוב החיצוני. הם רואים בפרויקט ביטוי נוסף ל"כלכלת ראווה" בניית אנדרטאות מרשימות שמשרתות בעיקר את תדמית המשטר על חשבון הציבור.
5+בנוסף, רבים מהמתנגדים לפרויקט הזה מתארים את האוקטגון כ"פירמידה מודרנית" פרויקט פאר שנועד להאדיר את שלטונו של א-סיסי ולשדר עוצמה, בדומה לפרויקטים גרנדיוזיים אחרים כמו הרחבת תעלת סואץ או הקמת הבירה החדשה או הקמת ארמונות מפוארים שנבנו לאחרונה.
בעצם הביקורת נסובה גם סביב בניית הפרויקט על ידי חברות הקשורות לצבא, ללא שקיפות מספקת לגבי עלויות מדויקות, מכרזים והתועלת הכלכלית האמיתית לאזרח המצרי הממוצע. בעוד שההנהגה מציגה את האוקטגון כסמל להתקדמות טכנולוגית, המבקרים רואים בו ביטוי לנתק בין האליטה השלטונית-צבאית לבין המציאות היומיומית של מיליוני מצרים החיים בעוני או בקושי כלכלי.
5+עדיפות לצבא על פני האזרח
אחד הטיעונים החוזרים הוא שהאוקטגון ממחיש את העדיפות שמעניק המשטר למוסד הצבאי. המתחם לא רק משמש כמטה הגנה, אלא גם מחזק את מעורבותו הכלכלית והפוליטית של הצבא במדינה. בעוד שהצבא בונה לעצמו "עיר בתוך עיר" מבוצרת וממוגנת, האזרחים מתמודדים עם מחסור בדיור בר-השגה, אבטלה, וירידה ברמת החיים. הפרויקט, לדברי המבקרים, אינו משרת את הביטחון הלאומי במובן הרחב (שכולל גם ביטחון כלכלי וחברתי), אלא בעיקר את הצרכים של הממסד הביטחוני.
מבחינה אסטרטגית, חלק מהפרשנים מצביעים על הסיכון הטמון בריכוז כה גדול של מערכות פיקוד, נתונים ותקשורת במקום אחד. למרות שהפרויקט מתואר כ"מוגן" ומתקדם טכנולוגית, ריכוזיות כזו עלולה ליצור נקודת כשל יחידה – במקרה של מתקפת סייבר או הפצצה מהאוויר.
5+בנוסף לכך ומעבר לעלות הבנייה, מבקרים שואלים כיצד תממן מצרים את ההוצאות השוטפות של מתחם כה ענק במדבר – קירור, חשמל, אבטחה, תחזוקה ותפעול שוטף. הם טוענים כי פרויקטים דומים עלולים להפוך לנטל תקציבי כבד בטווח הארוך, במיוחד אם הכלכלה המצרית לא תתאושש במהירות.
השאלה הנשאלת כעת בישראל היא האם מצרים מתכוננת למלחמה ונגד מי? מנגד, השאלה שנשאלת על ידי העם המצרי היא האם היה נכון להשקיע סכומי עתק בפרויקט יוקרתי וסמלי בעוד שהמדינה מתמודדת עם אתגרים כלכליים וחברתיים דחופים יותר? – האוקטגון אינו רק בניין הוא סמל לגישה שלטונית שמעדיפה פרויקטים מפוארים ותדמית על פני פתרון בעיות יסוד של האוכלוסייה.
ככל שהזמן יעבור, יתברר האם הפרויקט אכן תורם לביטחון וליציבות של מצרים, או שמא הוא יהפוך לעוד דוגמה ל"חלום גדול" שמחירו הכלכלי והחברתי כבד מדי בדיוק כמו פרויקט ניאם הסעודי, חזונו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, מיזם הדגל של ערב הסעודית שמטרתו הייתה הקמת מגה-מטרופולין ענק וחדשני. הפרויקט, בעלות מוערכת של כ-500 מיליארד דולר, כולל תת-פרויקטים שאפתניים. עם זאת, לאחרונה המיזם חווה צמצומים והקפאות של חלקים משמעותיים ממנו בשל חריגות ענק בתקציב.
