הנשיא הסיני שי ג'ינפינג מוביל בשנים האחרונות ניקוי אורוות פוליטי רחב ממדים, שמזכיר את המהלכים של גדולי הדיקטטורים הקומוניסטים במאה ה-20. מאז החלה כהונתו השלישית בשנת 2022, שי הגביר משמעותית את קצב הדחת הבכירים, ובתוך שישה חודשים בלבד נפלטו מתפקידם שלושה חברים בפוליטבורו – גל הטיהורים הגדול ביותר בדרג זה מאז 1976 – לצד שרי ההגנה, החוץ והחקלאות של המדינה, כך דווח היום (ראשון) ב"וול סטריט ג'ורנל".

למרות ששי נמנע מטרור המוני ואלימות רחוב פומבית, שלטונו העביר או שינה תקנות מפלגתיות בקצב חסר תקדים, ובשנה האחרונה לבדה נענשו כמיליון חברי מפלגה על ידי זרוע הפיקוח הפנימית הדורשת נאמנות עיוורת למנהיג.
כדי לבצר את שליטתו במפלגה המונה כ-100 מיליון חברים, שי הקים מערכת אכיפה חסרת תקדים והרחיב את סמכויותיה של "הוועדה המרכזית לפיקוח על המשמעת", ששלחה צוותי בדיקה מיוחדים לכל רחבי המדינה.

נתונים רשמיים מראים כי כמות החוקים, התקנות ותיקוני ההתנהגות הפנימיים שחוקק הממשל הנוכחי עוקפת בפער עצום את אלו של המנהיגים הקודמים דנג שיאופינג, ג'יאנג דזה-מין והו ג'ינטאו. שי אף החיה מנהג מתקופת מאו, ומחייב את חברי הפוליטבורו לעבור פגישות ביקורת עצמית שנתיות תחת שרביטו, שבהן הם נדרשים לבקר זה את זה ולהוכיח נאמנות מוחלטת אליו.
"ככל שאתה מצליח יותר, כך האויבים שלך מפחדים ממך יותר ומתגייסים להשמיד אותך, ולכן אתה צריך לטהר יותר", הסביר ההיסטוריון ג'וזף טוריג'יאן מאוניברסיטת אמריקן בוושינגטון. עם זאת, מומחים מדגישים כי קיים שוני מסוים מן העבר. ג'ונתן צין ממכון ברוקינגס מציין כי "ההיקף, העוצמה והאלימות של הטיהורים של סטאלין חרגו בהרבה מהמאמצים של שי. אנחנו לא רואים חיסול פיזי של האנשים שסופגים את זעמו". במקום זאת, שי משתמש במנגנוני שליטה חברתיים המעודדים אזרחים לעקוב ולדווח זה על זה.

לאחר שבשני העשורים הראשונים שלו בשלטון ריכז את כל סמכויות קבלת ההחלטות הכלכליות והביטחוניות בידיו, שי הפסיק להקשיב לביקורת חיצונית. בעבר, בעת ניסוח תוכניות החומש הכלכליות של סין, נהג הממשל להתייעץ עם מוסדות בינלאומיים כמו הבנק העולמי ועם מומחים זרים כמו הכלכלן האמריקני ג'וזף שטיגליץ. ניתוח של המכון למדיניות החברה באסיה חושף נפילה חדה בכמות ההצעות שהתקבלו ושולבו בתוכניות הממשלתיות מצד דרגים נמוכים או מומחים חיצוניים.
את מלאכת ניסוח תוכנית החומש האחרונה הפקיד שי בידי עושה דברו הנאמן, ראש הממשלה לי קיאנג, תוך שליטה הדוקה על התהליך. כתוצאה מהבידוד המחשבתי הזה, שי מתעלם כעת מסימני אזהרה ברורים המעידים על כך שסין חייבת להגביר את הצריכה המקומית כדי להילחם בדפלציה המתמשכת שפוגעת קשות בכלכלתה.

שי ביטל את הגבלת שתי הכהונות לנשיאות ואת נורמות הפרישה מבוססות הגיל, והוא צפוי לתבוע כהונה רביעית כראש המפלגה ב-2027 וכנשיא ב-2028. כדי להבטיח שלא יקומו לו מתחרים, הוא האציל סמכויות רק לקבוצה מצומצמת של נאמנים פוליטיים שכולם בשנות ה-60 המאוחרות או ה-70 לחייהם – גיל שנחשב מבוגר מדי מכדי להוות איום כיורש עתידי.
בין אנשי חוגו הקרוב ניתן למנות את: לי קיאנג, ראש הממשלה, המנהל את הקבינט והמדיניות הכלכלית, ומייצג את סין בפסגות בינלאומיות במקום שי, חה ליפנג, סגן ראש הממשלה, המחזיק בתיקי הפיננסים והמסחר, ומשמש כמנהל המשא ומתן הבכיר של סין בשיחות הסחר מול ארה"ב, וצאי צ'י, ראש הסגל, חולש על תפקידי מפתח במנגנוני המפלגה, כולל תיקי התעמולה, הביטחון הלאומי וכוח האדם.

היעדר תוכנית ירושה ברורה וקידום צעירים לפוליטבורו מייצרים סיכון היסטורי מוכר. מותם של סטאלין ב-1953 ומאו ב-1976 הוביל מיידית למאבקי כוח אכזריים שפירקו את המורשת שלהם. לאחר מות סטאלין החל תהליך "דה-סטליניזציה" שחיסל את פולחן האישיות שלו, ולאחר מות מאו הודחה "כנופיית הארבעה" על ידי דנג שיאופינג, ששינה לחלוטין את מדיניותו של מאו.
כדי להצדיק את אחיזת החנק שלו, שי מציג את עצמו כתיאורטיקן הקומוניסטי הגדול ביותר בדורו. חזונו הפוליטי, "מחשבת שי ג'ינפינג", הוכנס ישירות לחוקת המדינה ולצ'רטר המפלגתי לצד "מחשבת מאו דזה-דונג". חוקים חדשים מחייבים כל מועמד למפלגה ללמוד את משנתו, וחברים קיימים נאלצים להשתתף במפגשי לימוד קבועים.

התקשורת הממשלתית, המנוטרת על ידי פלטפורמת 'PropagandaScope', החלה להחזיר לאחרונה את הכינוי "מנהיג העם" עבור שי – תואר המהדהד ישירות את תוארו ההיסטורי של מאו. גואוגואנג וו, עמית בכיר במכון למדיניות החברה באסיה, מסכם: "בין אם זה סטאלין, מאו או שי, כולם פועלים ברציונליות קרה כדי לבצר את כוחם. הם ללא ספק חסרי רחמים – אין שום אלמנטים רגשיים בחישובים שלהם".
