ביום רביעי האחרון עצרו כוחות הביטחון האיראניים בביתם את הוּמאן ג'וקאר וספידה קאשאני, שני פעילי סביבה מוכרים שהשתחררו רק לפני שנתיים מתקופת מאסר ממושכת, לצד מעצרה של סימה קאשאני, אחותה של ספידה הסובלת מטרשת נפוצה, כך דווח אתמול (שבת) ב"ניו יורק טיימס".
The first aerial footage captures the magnificent & massive turnout of people as funeral prayers are offered for the martyred Leader of the Revolution and his family.#Iran #FuneralPrayer #Khamenei pic.twitter.com/yGcXBNClne
— Iran in Mumbai (@IRANinMumbai) July 5, 2026
עוזרם המשפטי, חוג'ת כרמאני, מסר ל"ניו יורק טיימס" כי נכון ליום חמישי האחרון, אז הורשו העצורים לשוחח בקצרות עם הוריהם, לא פורסם כל מידע לגבי ההאשמות נגדם. מעצרים אלו מצטרפים לנתוני ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, המצביעים על כך שמעל 6,000 בני אדם נעצרו באיראן מאז פרוץ המלחמה עם ארצות הברית וישראל ב-28 בפברואר. הממשל מנצל את המצב הביטחוני להאשמת המוחים בשיתוף פעולה עם האויב ולהגברת השימוש בעונש המוות.

ג'וקאר הקדיש חלק ניכר מחייו להצלת אוכלוסיית ברדלסי האסיה הנמצאת בסכנת הכחדה באיראן, והוא וקאשאני היו חברים בקרן המורשת הפרסית לחיות בר, ארגון הפועל מטהראן. השניים נעצרו לראשונה בשנת 2018 על ידי זרוע המודיעין של משמרות המהפכה, הואשמו בריגול – אשמה אותה הכחישו בתוקף – ובילו יותר משש שנים בכלא אווין הידוע לשמצה בטרם שוחררו בשנת 2024.
𝐀𝐌𝐄𝐑𝐈𝐂𝐀𝐍𝐒, 𝐘𝐎𝐔 𝐖𝐄𝐑𝐄 𝐋𝐈𝐄𝐃 𝐓𝐎 𝐀𝐁𝐎𝐔𝐓 𝐈𝐑𝐀𝐍
To all Americans: Do you see how much your administration and your president have lied to you?
Look at the raw footage.
Look at the millions of people flooding the streets for the funeral of Sayyed Ali… pic.twitter.com/4vkRqDMdfY— Ibrahim Majed (@IbrahimMajed) July 5, 2026
נילופר ביאני, פעילת סביבה נוספת שנעצרה עמם אז, סיפרה השבוע בריאיון כי מאז שחרורם נאסר על הפעילים לעבוד באיראן. הם לא לקחו חלק בשום פעילות סביבתית, פוליטית או חברתית, אלא התמקדו בשיקום חייהם האישיים ובטיפול בבני משפחה חולים. לדבריה, מעצרם החוזר מעורר דאגה עמוקה ומעביר מסר לפעילי הסביבה כי עצם קיומם וזהותם כמומחים עצמאיים אינם לגיטימיים בעיני השלטון.
משרד החוץ האיראני והתקשורת הממלכתית הרשמית בחרו להתעלם מהאירוע ולא הגיבו לפניות, אף שהידיעה סוקרה בחלק מכלי התקשורת המזוהים עם הזרם הרפורמיסטי באיראן. הגל הנוכחי מגיע לאחר שבינואר האחרון הרעידו את המדינה הפגנות המוניות שקראו להפלת שלטון האייתוללות, אליהן הגיב הממשל ביד קשה ובירי שהוביל למותם של אלפי מפגינים. מאז, הגבירו הרשויות את השימוש בעונש המוות, במיוחד כלפי מי שהשתתפו במחאות, ועצרו פעילי זכויות אדם רבים תחת הצידוק של המלחמה מול ארה"ב וישראל.
The largest funeral in the history of the world, never seen before. #Iran. pic.twitter.com/pB89fAP08B
— Mohamed Salh (@MohamedSelh) July 5, 2026
התזמון של גל המעצרים אינו מקרי. אנליסטים מסבירים כי הממשל האיראני מנסה לנצל את הלווייתו של עלי חמינאי כדי לייצר מצג שווא של תמיכה ציבורית רחבה וקונצנזוס לאומי. זאת למרות המרמור הציבורי הגובר מהמשבר הכלכלי החריף ומהדיכוי הפוליטי החונק. הנשיא מסעוד פזשכיאן אף פנה השבוע לאיראנים "מכל קבוצה אתנית, דת, העדפה ונטייה פוליטית" וקרא להם להשתתף בהמוניהם בטקסי ההלוויה הציבוריים כדי להפגין אחדות.

מנגד, מתנגדי המשטר חושפים את הציניות שמאחורי הקריאות הללו. סיאמאק נאמאזי, אזרח אמריקאי-איראני שהיה כלוא באיראן במשך שמונה שנים וחלק תא עם ג'וקאר, תקף את הממשל ברשתות החברתיות וכתב כי הרפובליקה האסלאמית מדברת על הצורך ב'פיוס לאומי'.
The funeral of a Martyr – Tehran on standstill 🇮🇷 pic.twitter.com/QtoqbZLLOf
— Mbuyiseni Ndlozi (@MbuyiseniNdlozi) July 4, 2026
נאמאזי תהה כיצד התנהלות זו עולה בקנה אחד עם הגדרתו של הממשל לפיוס, והוסיף: "הסבירו כיצד גרירה מביתם של שניים מהאנשים הטובים ביותר באיראן, יחד עם אישה החולה בטרשת נפוצה שטיפלה באביה המחלים, ללא האשמות רשמיות, ללא שקיפות וללא הליך משפטי תקין – היא פיוס".
