שבוע לאחר חתימת הסכם המסגרת בוושינגטון, שנועד להוביל לפירוק חיזבאללה מנשקו ולנסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון, גוברים הקולות בישראל המטילים ספק ביכולת היישום של המהלך. למרות הצהרות הממשלה על "הישג אסטרטגי", מומחי ביטחון, אנשי אקדמיה ואישי ציבור מזהירים כי ההסכם נשען על הנחות יסוד רעועות, ובראשן היכולת של ממשלת לבנון המוחלשת לאכוף את הריבונות בשטחה מול ציר הרשע האיראני.
אחת הביקורות המרכזיות נוגעת למהותה של המדינה הלבנונית כפרטנר להסכם. המזרחן ד"ר מרדכי קידר ביטא חוסר אמון עמוק במערכת הפוליטית בביירות, כשטען כי "בלבנון יש כלל שאומר 'אין מיסים על דיבורים', כי הדיבור הוא זול. אי אפשר להאמין לאף אחד מהפוליטיקאים שם. כשהם יתחילו להילחם בחיזבאללה – אתחיל להאמין להם". גישה זו רואה בממשלת לבנון גורם חסר השפעה שאינו מסוגל לעמוד בהתחייבותו לסעיפי ההסכם הדורשים "פירוק מלא ומאומת מנשקן של כל הקבוצות החמושות".
ד"ר גדי טאוב מחזק את התפיסה הזו ומכנה את המהלך המדיני כשימוש ב"פיקציה מועילה". לטענתו, "ממשלת לבנון, זו קליפה כמעט לגמרי ריקה, אבל ישראל נותנת לקליפה הזאת כוח". טאוב מסביר כי מדובר במאבק נרטיבי שבו ישראל מנסה להוכיח שהיא וממשלת לבנון מצילות את המדינה מאיראן, אך מזהיר כי בטווח הארוך ישראל תיוותר הגורם היחיד שניתן לסמוך עליו: "המטרה של הפיילוטים זה להוכיח שוב שאנחנו חיוניים (indispensable), שמוכרחים אותנו. אחרי שהם ייכשלו אנחנו נצטרך לקחת את זה על עצמנו".
במישור המבצעי, הביקורת מתמקדת בהיעדר "תוכנית ב'" למקרה של הפרת ההסכם. תא"ל במיל' אורן סולומון הביע תהייה "מה קורה אם הפיילוט לא מצליח?" ודרש הצבת תנאים נוקשים הרבה יותר. "המבחן הוא במבחן היישום האמיתי", אמר סולומון בפאנל ערוץ 14. "ישראל צריכה להודיע ללבנון ולארה"ב שאם זה נכשל, אנחנו הולכים אחורה, לוקחים את השטח עד הליטני ופועלים נגד מטרות בכל לבנון. לא נתחיל שום מדרגה לעוד הסכם בלי החזרת פיצויים של 50 עד 100 מיליארד שקלים על עלות הפגיעה בבתים ובתושבים".
גם הניתוח האסטרטגי של התיווך האמריקאי מעורר תגובות מעורבות. פרשן המודיעין שגיב אסולין מציין כי "לבנון היא המלכודת שאיראן טמנה לארה"ב ולישראל", ומנתח את הפיצול בממשל האמריקאי בין גישת הבדלנות של ג'יי די ואנס לגישה האקטיבית של מרקו רוביו. לדבריו, בעוד שרוביו מקדם "הסכם מתוך כוח ועמדה של שליטה", נותרה השאלה האם הממשל האמריקאי אכן יגבה את ישראל ביום שבו תצטרך לפעול נגד הפרות, במיוחד כשהאיראנים והחיזבאללה כבר מצהירים כי ההסכם "משפיל" ולא ייושם.
בזירה הפוליטית, לצד דברי ראש הממשלה נתניהו כי "הביטחון שלנו קודם לכל" וכי ישראל תישאר ברצועת הביטחון כל עוד האיום קיים, נשמעים קולות המזהירים מפני שאננות. נראה כי למרות 14 הסעיפים המפורטים של ההסכם וההבטחה לסיוע אמריקאי של 130 מיליון דולר, הציבור והדרג המקצועי בישראל נותרים דרוכים, מתוך הבנה שהשטח בלבנון חזק מכל נייר שנחתם בוושינגטון.
