מי באמת מקבל את ההחלטות המשפטיות הדרמטיות ביותר במדינת ישראל? הפרק השלישי והמסכם של סדרת התחקירים "היועמ"שיה" חושף את מוקדי הכוח האמיתיים בלשכת היועצת המשפטית לממשלה, ומשרטט את המנגנון שמאחורי המאבקים המשפטיים שמשתקים את עבודת הממשלה.
הדמות המרכזית: גיל לימון
במרכז הפרק עומדת דמותו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון. על פי הטענות המוצגות בתחקיר, לימון הפך לדמות הדומיננטית ביותר בגיבוש העמדות המשפטיות של הלשכה. התחקיר טוען כי רבות מההחלטות המשמעותיות ביותר מתקבלות בפועל על ידו, בעוד שהיועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, מאמצת אותן באופן רשמי.
עו"ד דוד פטר מחזק טענה זו בפרק: "מתחילת הקדנציה הזו אני לא זוכר חוות דעת משפטית רצינית אחת שהיועצת חתומה עליה", הוא אומר, ומעלה תהיות לגבי זהות הגורם המנהל את המדיניות המשפטית בפועל.
מנגנון הסיכול: עתירות, שתיקה וייצוג פרטי
חלקו השני של הפרק חושף את מה שמכונה בתחקיר "המנגנון". מדובר בשרשרת אירועים קבועה: ארגונים ציבוריים מגישים עתירות נגד החלטות ממשלה; הייעוץ המשפטי מצטרף לעמדת העותרים נגד הממשלה שאותה הוא אמור לייצג; וכתוצאה מכך – המדינה נאלצת לשכור ייצוג משפטי פרטי בעלות של מיליוני שקלים מקופת המדינה.
השר דודי אמסלם מתאר בפרק את הקושי בקידום מדיניות דרך המנגנון הזה: "אני לא זוכר מינוי אחד משמעותי במדינה שעבר חלק".
שדה תימן וניגודי העניינים
התחקיר אינו פוסח על הסערות הביטחוניות האחרונות, ובוחן את מערכת היחסים המורכבת בין היועצת המשפטית לממשלה לבין הפרקליטה הצבאית הראשית (הפצ"רית). במוקד: הטענות לניגוד עניינים והשתלשלות האירועים שהובילה למעצרי הלוחמים בשדה תימן.
שר המשפטים יריב לוין מפנה אצבע מאשימה למקום אחר: "אני רואה גורם אחד ויחיד שהוא אחראי לכל המצב הזה ואלה שופטי בית המשפט העליון", הוא קובע בתחקיר.
עתיד הדמוקרטיה וסימני השאלה
לאחר שלושה פרקים שניתחו את יחסי הכוחות, עולה השאלה המתבקשת: כיצד הצליחה היועצת המשפטית לממשלה לשמור על כיסאה למרות אינספור ניסיונות להדיחה? התחקיר מסכם בבחינת ההשפעה של מאבקי הכוח הללו על מערכת הבחירות הבאה ועל דמותה של הדמוקרטיה הישראלית בעתיד.
תגובת התנועה למען איכות השלטון: ניסוח טענה או השערה כעובדה קיימת לא הופך אותה לנכונה, אלא מעיד בעיקר על אמות מידה עיתונאיות ירודות. אין באפשרותנו להתמודד עם "תחושות" של ערוץ תעמולה המנסה לייצר מציאות שקרית בקרב צופיו, מבלי שהוא מתבסס על נתונים אמתיים.
במציאות שבה הממשלה חוצה שוב ושוב את גבולות החוק, טוב שכלל מנגנוני הביקורת בחברה האזרחית – ובהם התקשורת העצמאית (מונח שבערוץ 14 כנראה לא מכירים), הייעוץ המשפטי לממשלה וארגונים נוספים – פועלים כדי להבטיח ששלטון החוק, המינהל התקין וטוהר המידות יישמרו. זה בדיוק תפקידה של חברה אזרחית בריאה בדמוקרטיה. כל רמיזה או טענה שלפיהן מדובר בפעולה "מתוכננת" או "מאורגנת" – תיענה בהתאם בערכאות המתאימות.
תגובת משרד המשפטים בעניינם של: גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה וגיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה – לא נמסרה תגובה.
