הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית, ברוב של 50 מול 36 חברי כנסת, את הצעת החוק הדרמטית להחמרת האכיפה והפיקוח על רעש מערכות הכריזה של המואזין במסגדים. הצעת החוק, עברה בהצלחה את המשוכה הראשונה בפרלמנט ומסמנת לראשונה מעבר להגבלות רישוי קשוחות, אחריות אישית ברורה של המפעילים וקנסות כבדים שיועברו ישירות לקרן החילוט.
3+על פי הצעת החוק הנוכחית, לא תוקם ולא תופעל מערכת כריזה במסגד ללא קבלת היתר מפורש מראש. מתן ההיתר ייבחן בקפידה בהתאם לעוצמת הרעש, האמצעים הטכנולוגיים שיינקטו להפחתתו, מיקום המסגד, קרבתו לאזורי מגורים והשפעת הרעש על השכנים. החוק מעניק לשוטרים שיניים חסרות תקדים: במקרה של הפרת הכללים, יוכל שוטר לדרוש את הפסקת הרעש באופן מיידי, ואם ההפרה תימשך – להחרים פיזית את מערכת הכריזה של המסגד.
בנוסף, החוק מגדיר ענישה כלכלית כבדה ומרתיעה. הקמה או הפעלה של מערכת כריזה ללא היתר תגרור קנס של 50,000 שקלים, ואילו הפעלה בניגוד לתנאי ההיתר שניתן תעלה למפעילים 10,000 שקלים. דברי ההסבר לחוק מדגישים כי בניגוד לניסיונות חקיקה בעבר שהתמקדו רק בהגבלת שעות וסבלו מאכיפה דלה, הפעם נקבע מנגנון פיקוח הדוק ומסודר, המטיל אחריות אישית ומחזיר את כספי האכיפה לטובת פרויקטים ציבוריים. בדברי ההסבר נכתב: "רעש הוא מפגע בריאותי, וכי למרות מבצעי אכיפה שנערכו בעבר, אין כיום חוק המספק כלים מספקים להתמודדות עם התופעה".
3+הצבעת חברי הכנסת חשפה דרמה פוליטית מעניינת מאחורי הקלעים; לקראת ההצבעה מסרה דוברות מפלגת ישראל ביתנו הודעה רשמית לפיה: "לידיעתכם, סיעת ישראל ביתנו תצביע בעד הצעת החוק למניעת רעש בלתי סביר של המואזין" – ואכן חבריה תמכו במהלך. מנגד, חברי הכנסת של סיעת יהדות התורה בחרו להיעדר מההצבעה על החוק.
השר לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, בירך על ההישג ואמר: "במקומות רבים רעש המואזין הוא רעש בלתי סביר אשר פוגע באיכות החיים ובבריאות התושבים. זוהי תופעה שאי אפשר להשלים איתה. במשמרת שלי, לראשונה משטרת ישראל החלה לטפל בתופעה הבלתי נסבלת הזו, וכעת אנחנו נותנים לה כלים דרמטיים נוספים למיגור התופעה. מודה לשרה עידית סילמן על שיתוף הפעולה, ליו"ר הקואליציה אופיר כץ ולחברי עוצמה יהודית שנאמנים להבטחות הבחירות שלנו, ועובדים קשה כדי לקיים אותם אחת אחת".
3+שותפו ליוזמה, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח”כ צביקה פוגל, הדגיש כי לא מדובר במאבק דתי: "המואזין בעוצמות חריגות הוא לא עניין דתי, זו פגיעה בבריאות הציבור ובאיכות חייו. לא ייתכן שתושבים ימשיכו לסבול מהפרות חוק שיטתיות. לשם כך הגשתי את הצעת החוק, כדי לאפשר טיפול חד, ברור ונחוש בתופעה".
חוק המואזין מהווה סלע מחלוקת פוליטי וציבורי מזה שנים ארוכות בישראל, כאשר יוזמות קודמות לעצירת הרעש נבלמו שוב ושוב או מוסמסו בשל רגישויות דתיות ובינלאומית. המשמעות של אישור החוק בטרומית היא דרמטית הן ברמה המעשית והן ברמה המשפטית. החוק מנתק את סוגיית הרעש מההקשר הדתי ומגדיר אותה תחת פקודת בריאות העם ואיכות החיים, דבר המעניק למשטרה לגיטימציה מלאה לפעול בתוך יישובים ושכונות ערביות ומעורבות.
