פרסום ראשון: גורמים בקואליציה בחנו את האפשרות להכניס ברגע האחרון לסל החוקים, שהיא מתכוונת להעביר בשבועיים האחרונים לפני פיזור הכנסת, את החוק לביטול עבירות מרמה והפרת אמונים – חוק שהונח על שולחן הכנסת הנוכחית כבר בתחילת השנה על ידי חברי הכנסת שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית, אופיר כץ מהליכוד ומישל בוסקילה מתקווה חדשה.
2+החוק קובע כי הפרקליטות לא תוכל להגיש כתבי אישום בגין עבירות מרמה והפרת אמונים, שמוגדרות כעמומות ואמורפיות מדי. בתוך כך, אם החוק היה עובר – כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו היה נותר על סעיף השוחד בלבד. הניסיון להחיות את החוק מגיע על רקע דברי השופטים בתיק אתמול, לפיהם הפרקליטות לא הצליחה לבסס ראיות לעבירת השוחד גם לאחר עדויות ההגנה המרכזיות, לרבות עדות נתניהו.
עם זאת, הסיכוי לקידום המהלך בפרק הזמן הקצר שנותר עד פיזור הכנסת נחשב קלוש, מאחר שהחוק לא אושר אפילו בקריאה טרומית והוקפא לבקשת נתניהו.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "עבירת מרמה והפרת אמונים היא עבירה עמומה, שמערכת אכיפת החוק משתמשת בה כדי למשטר את נבחרי ועובדי הציבור על פעולות שאינן נחשבות לעבירה לפי חוק העונשין, וכי ניתן לקבוע בדיעבד מה נחשב לפלילי לפי שיקול דעת".
2+עוד נכתב כי "קיימות שורת עבירות בחוק הישראלי המשמשות למאבק בשחיתות: עבירות שוחד, הלבנת הון, סחר במידע פנים, הונאה, זיוף ושיבוש – ובהן יסודות העבירה ברורים ומוגדרים. ההצעה נועדה לקבוע עבירות ברורות שאין להן מענה כיום בחוק, כגון ניגוד עניינים בקרבה ראשונה וסחר במידע פנים ממשלתי. בנוסף, תתקדם במקביל רפורמה לחיזוק הדין המשמעתי ומתן כלים רחבים בתחומי האתיקה".
כאמור, אתמול ולאחר שבעבר כבר קבעו שופטי ההרכב במשפט נתניהו כי לאחר שמיעת עדי התביעה לא הצליחה הפרקליטות להוכיח את עבירת השוחד בתיק 4000, שבו והבהירו כי עמדתם לא השתנתה גם לאחר עדות נתניהו. למרות זאת הודיעה הפרקליטות כי אין בכוונתה לחזור בה מסעיף השוחד.
