accessibility-icon
share-icon
היועמ"שיה | קרדיט: פלאש 90, AI

היועמ"שיה, חלק 2 | סיכול מינויים ושימוש במח"ש: "אסור לנרמל"

ציפורה סימן טוב

ציפורה סימן טוב

אתמול 23:06

2

12

like

1

dislike

החלק השני של תחקיר "היועמ"שיה" חושף טענות קשות על הפיכת מוסד הייעוץ המשפטי למוקד כוח שחורג מסמכויותיו • מסיכול מינויי בכירים ועד לשימוש במח"ש ככלי לחץ על שוטרים • עדות דרמטית: כך נדחתה בקשת המשטרה למעצר מסית לטרור - ימים לפני שקרוביו ביצעו פיגוע קטלני


רוצה שנקריא לך?

מגישים

האם מערכת אכיפת החוק בישראל הפכה לכלי לסיכול מדיניות הממשלה הנבחרת? הפרק השני בסדרת התחקירים על הייעוץ המשפטי לממשלה, מעלה שאלות נוקבות על הגבול הדק שבין שמירה על שלטון החוק לבין ניהול המדינה בפועל. מה שהחל כגוף שנועד לייעץ לממשלה, הפך בשנים האחרונות, כך על פי התחקיר, לגורם בעל השפעה מכרעת הקובע אילו החלטות יקודמו, אילו מינויים יאושרו ואילו מהלכים ייבלמו.

צפו בפרק הראשון

המאבק על המינויים

במוקד הפרק עומדת הטענה כי הייעוץ המשפטי לממשלה הרחיב את סמכויותיו כדי לסכל שורה של מינויים בכירים במערכת הביטחון ובמשטרה. בין המקרים הבולטים שנבחנים בתחקיר: סיכול מינויו של רומן גופמן לראש המוסד, לצד עיכוב ופגיעה במינויי בכירי משטרה, בהם נצ"מ אבישי מועלם וקובי יעקובי.

maximize-image
images-count3+
יבל מלכא | צילום: חדשות 14

התחקיר בוחן טענות לפיהן המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שימשה ככלי להפעלת לחץ על קצינים שביקשו ליישם את מדיניות השר לביטחון לאומי. יובל מלכא, לשעבר ראש המודיעין של מג"ב, אומר בפרק: "מח"ש הפכה להיות כלי חקירה, יחידה חוקרת, שחוקרת את אותם בכירים שהיא רוצה לאיין את היכולת שלהם".

עו"ד דוד פטר מוסיף ביקורת חריפה על התנהלות המערכת: "אסור לנו כחברה לנרמל את זה שהייעוץ המשפטי לממשלה מפעיל משטרה חשאית כנגד נבחרי ציבור על מנת להביא להדחתם".

maximize-image
images-count3+
עו"ד דוד פטר | צילום: חדשות 14

הכתף הקרה למלחמה בפשיעה ובטרור

חלק משמעותי בתחקיר עוסק במאבק סביב "חוק הרוגלות". על פי הטענות, הייעוץ המשפטי מנע מרשויות האכיפה שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים הנחוצים למאבק בפשיעה הקשה. עו"ד גיא בוסי תוקף את המערכת בפרק ואומר: "בפרקליטות וביועמ"שיה, בדברים האלה של הרוגלות, אין אפילו צדיק אחד".

maximize-image
images-count3+
עו"ד יסכה בינה | צילום: חדשות 14

אחת העדויות המטלטלות בפרק מגיעה מפי סנ"צ אודי רונן, לשעבר ראש מדור הסתה במשטרת ישראל. רונן מתאר מקרה שבו המשטרה הגישה בקשה למעצר אדם בגין הסתה לטרור, אולם הבקשה נדחתה על ידי המערכת המשפטית. לטענתו, שלושה ימים בלבד לאחר הדחייה, ביצעו אחייניו של אותו חשוד פיגוע ירי בכניסה לירושלים.

שומרי סף או שחקנים פוליטיים?

התחקיר מעלה את הטענה כי המדיניות של הייעוץ המשפטי בכל הנוגע לטיפול בהסתה לטרור ובפשיעה חמורה פגעה ביכולת ההרתעה והאכיפה, פגיעה שגבתה, לטענת המבקרים, מחיר בחיי אדם.

האם מדובר בהגנה הכרחית על שלטון החוק מפני דורסנות ממשלתית, או שמא במאבק פוליטי של מערכת אכיפת החוק נגד הממשלה ונציגיה? השאלה הזו עומדת במרכזו של הפרק השני, המשרטט תמונה של מערכת משפטית עוצמתית שנמצאת במסלול התנגשות חזיתי עם הדרג המדיני.

maximize-image
images-count3+
גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

תגובת משטרת ישראל: כחלק מהמאבק הנחוש של משטרת ישראל בתופעת ההסתה לטרור ובמיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר ובהתאם להנחיית המפכ״ל, פועלת המשטרה ללא לאות ובאופן שוטף לאיתור וגילוי של אירועי הסתה לטרור, למעצרם של המסיתים ולהבאתם לדין, זאת באמצעות גורמי המקצוע החקירתיים והמודיעיניים, ובכפוף לאישור הפרקליטות כמתחייב בחוק.

בתוך כך, ונוכח החשיבות הרבה שמייחס המפכ״ל לטיפול בעבירות הסתה לטרור, ולטובת חיזוק העשייה בתחום, הנחה על מינוי קצין הסתות אשר מונה לתפקידו בהתאם לנהלים. פניות של קצין משטרה מכהן ראוי שיועברו ויוטפלו בצירים המקובלים, ומפאת צנעת הפרט לא נרחיב מעבר לכך.

תגובת משרד המשפטים בעניינם של: גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה, לא נמסרה תגובה.

עקבו אחרינו גם ב-Google News