מוסד היועץ המשפטי לממשלה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי הכוח המשמעותיים ביותר במדינת ישראל. תפקיד שנועד במקור לייעץ לממשלה הפך בפועל לגורם בעל השפעה מכרעת על עבודתה, כך שהוא קובע אילו החלטות יקודמו, אילו מינויים יאושרו ואילו מהלכים ייעצרו.
1+הדרך למעמד זה עוברת גם בהליך מינויה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וברקע שהביאה עמה לתפקיד. לאורך כהונתה התחדדו העימותים בינה לבין הממשלה, והפכו את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לשחקן מרכזי במאבקי המשילות בישראל.
אחד ממוקדי העימות הבולטים היה סביב הרפורמה המשפטית. מערכת היחסים בין היועצת המשפטית לממשלה לבין שר המשפטים ידעה לא מעט מהמורות, בין היתר על רקע סירובה לקיים עמו פגישות עבודה ישירות. במקביל, התבטאותה של בהרב-מיארה כי "אין מחאה אפקטיבית ללא הפרעה לסדר הציבורי" השפיעה על מדיניות האכיפה במהלך המחאות ועוררה ביקורת מצד גורמים במשטרה, שטענו כי הדבר פגע ביכולתם להתמודד עם הפרות סדר.
1+עו"ד יסכה בינה אומרת כי "אנחנו מדברים על פקיד, שיש לו יותר כוח משופט בית משפט עליון, יש לו יותר כוח מראש הממשלה ויש לו יותר כוח מכל הבוחרים במדינת ישראל". שר הדיגיטל הלאומי דודי אמסלם מוסיף: "והיום כמעט כולם מכירים אותה, וזה נאמר לגנותה, בגלל שאת רוב היועצים המשפטיים, גם הציבור הרגיל לא הכיר".
עו"ד דוד פטר אומר כי "אפילו אנשים שהם לאו דווקא במחנה הימין, בעולם המשפט מבקרים בצורה חריפה מאוד את יכולותיה המקצועיות". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טוען כי "באה היועצת המשפטית לממשלה והופכת להיות הגב של אותם פורעי חוק".
בעניינם של גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה; גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה – לא נמסרה תגובה ממשרד המשפטים.
