גלי החום הקיצוניים שפוקדים את אירופה בשנים האחרונות ובפרט בימים האחרונים, שוברים שיאים חדשים של טמפרטורות, אך עבור המטייל הישראלי המורגל במיזוג אוויר עוצמתי מכל עבר, מחכה באירופה הפתעה לא נעימה. מתברר כי במדינות רבות במערב היבשת, המזגן נותר בגדר אופציה בלבד, ולעיתים אף נחשב למוצר מוקצה שהרגולציה נלחמת בו בחורמה. שורה של חוקים נוקשים ותקנות שימור היסטוריות חושפים את הסיבות האמיתיות לכך שאירופה מעדיפה להזיע, גם כשהמדחום מראה 40 מעלות בחוץ.

הסיבה המרכזית למחסור במזגנים נעוצה בבירוקרטיה הנוקשה ובחוקי השימור של המבנים הישנים המאפיינים את ערי אירופה. בצרפת, למשל, חל בעיר פריז איסור גורף ותקדימי על תליית מדחסי מזגן חיצוניים על גבי חזיתות המבנים הרומנטיים, מתוך רצון לשמור על חזות העיר ההיסטורית. אזרח או בעל עסק המעוניין לקבל אישור חריג להתקנת מזגן נדרש להתמודד עם הליכים בירוקרטיים מורכבים האורכים שנים ארוכות.
במדינות אחרות, המאבק במזגנים מגיע דווקא מכיוון חוקי האקלים והחיסכון באנרגיה. באנגליה, המזגן מוגדר בחוק כמוצא אחרון בהחלט. בשם חוקי האקלים הנוקשים, מועצות מקומיות בלונדון אף שלחו פקחים שאילצו תושבים לעקור מערכות מיזוג קיימות מהקירות, תוך מתן תשובה רשמית לפיה אין הצדקה למזגן וכי התושבים יכולים פשוט לפתוח חלון. כתוצאה מהמדיניות הזו, ל-3% בלבד מהבתים במדינה יש מזגן.

גם במדינות שנחשבות לחמות יותר, כמו ספרד, הרגולציה מגבילה את השימוש במיזוג האוויר הקיים בשל משבר האנרגיה. "חוק ה-27 מעלות" הספרדי קובע איסור חוקי על כיוון המזגן לטמפרטורה הנמוכה מ-27 מעלות צלזיוס במקומות ציבוריים, ובהם קניונים, חנויות, מסעדות, שדות תעופה ובתי מלון. בנוסף, חנויות בספרד ובצרפת שמשאירות את דלת העסק פתוחה לרחוב בזמן שהמזגן פועל, סופגות קנסות כספיים כבדים ביותר.

בשורה התחתונה, השילוב בין חוקי אקלים ירוקים, הגבלות אנרגיה קשיחות ושמירה קנאית על ארכיטקטורה היסטורית, הופך את המזגן באירופה למצרך נדיר ומבוקר. מי שמתכנן חופשת קיץ במערב היבשת נדרש לתאם ציפיות מראש, שכן בבתי מלון ובמרחבים הציבוריים רבים פשוט אסור לקרר את החלל והשהות בהם עלולה להרגיש לעיתים קרובות כמו בסאונה.
