accessibility-icon
share-icon
ארכיון | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
ארכיון | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
מיכאל שפרבר
מיכאל שפרבר
4

לפני כשעה


הטעות הישראלית הגדולה ביותר מול טראמפ - שעדיין אפשר לתקן

במקום לשאול אם טראמפ אוהב את ישראל או מאוכזב ממנה, השאלה האמיתית היא כיצד מבטיחים שהאדם החזק בעולם יקבל החלטות המשרתות גם את ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל • זה הלקח של מרדכי ואסתר: לא לפענח את נפש המלך, אלא להשפיע על סביבת קבלת ההחלטות שלו


רוצה שנקריא לך?

מגישים

כיצד היו פועלים מרדכי ואסתר אילו הם היו מנהיגי ישראל בשנת 2026? סביר להניח שהם היו מתחילים דווקא במקום שבו חלק גדול מהדיון הציבורי בישראל מסתיים. הם לא היו עסוקים בשאלה האם טראמפ אוהב את ישראל או מאוכזב ממנה, האם הוא ידיד אמת או שותף בעייתי, האם הוא צפוי או בלתי צפוי. הם היו שואלים שאלה אחרת לחלוטין; כיצד מבטיחים שהאדם החזק בעולם יקבל החלטות המשרתות גם את ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל.

maximize-image
images-count5+
ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: אוליבייה פיטוסי/POOL, פלאש 90

זוהי למעשה השאלה המרכזית של מגילת אסתר. בניגוד לתפיסה הרווחת, המן איננו הדמות החשובה ביותר בסיפור. הוא אמנם מחולל המשבר, אך אחשוורוש הוא זה שמכריע את גורל הממלכה. ממנו יוצאת הגזירה וממנו יוצא גם המפנה. הוא אינו שונא יהודים אידיאולוגי ואינו אוהב ישראל מושבע. הוא שליט אימפריה הפועל על פי הבנתו את האינטרסים שלו, מושפע מן האנשים שסביבו ומקבל החלטות בהתאם לתמונת המציאות המוצגת בפניו. משום כך אסתר ומרדכי אינם מבזבזים את זמנם בניסיון לפענח את נפשו של המלך. הם מתמקדים במשימה החשובה באמת – להשפיע על סביבת קבלת ההחלטות שלו.

קשה לחשוב על לקח רלוונטי יותר למצבה של ישראל כיום. הוויכוח הישראלי סביב טראמפ מתנהל לעיתים כאילו גורל המדינה תלוי במצב רוחו של אדם אחד. יש המייחסים לו כמעט יכולות משיחיות, ויש הרואים בו מקור לכל סכנה. אלא ששתי הגישות הללו סובלות מאותה טעות ארכימדית. הן ממקדות את תשומת הלב באיש במקום במערכת, באופי במקום באינטרסים, ברגש במקום במדיניות.

maximize-image
images-count5+
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: הבית הלבן

ארצות הברית הייתה מעצמה לפני טראמפ ותישאר כזו גם אחריו. היא פועלת מתוך תפיסת האינטרסים שלה, כפי שכל מעצמה פועלת. לעיתים קיימת חפיפה רחבה מאוד בין האינטרס האמריקאי לבין האינטרס הישראלי, ולעיתים נוצר פער. תפקידה של ההנהגה הישראלית איננו להתלונן על הפער הזה וגם לא להתעלם ממנו, אלא לצמצם אותו ככל האפשר באמצעות מדיניות חכמה, יוזמה מדינית ומאמץ השפעה מתמשך.

כאן בדיוק נמדדת איכותה של מנהיגות. לא ביכולת לייצר כותרת מוצלחת או תמונה מחויכת בבית הלבן, אלא במסוגלות לבנות לאורך זמן רשת קשרים, מוקדי השפעה ובריתות שיגרמו לכך שכאשר מתקבלות החלטות דרמטיות הנוגעות לאיראן, ללבנון, לסוריה או לעתיד המזרח התיכון, עמדתה של ישראל תהיה חלק בלתי נפרד מן השיקולים שעל השולחן.

maximize-image
images-count5+
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: הבית הלבן

לו מרדכי ואסתר היו כאן היום, הם לא היו מסתפקים בקשר אישי עם הנשיא. אלא היו פועלים בקונגרס, במכוני המחקר, בקהילות היהודיות, בקרב האוונגליסטים, בעולם העסקי ובכל מוקד השפעה רלוונטי. הם היו מבינים שהמטרה איננה לנצח בוויכוח עם וושינגטון אלא להשפיע על האופן שבו וושינגטון תופסת את המציאות. הם היו מסבירים פעם אחר פעם כי איראן איננה רק בעיה ישראלית, כי היציבות האזורית איננה מושגת באמצעות ויתורים לתוקפנות, וכי ביטחונה של ישראל הוא חלק בלתי נפרד מן הסדר האסטרטגי שממנו נהנית גם ארצות הברית.

החשיבות של הלקח הזה גדולה דווקא משום שאנו נוטים להתייחס למגילת אסתר כאל סיפור עבר, בעוד שבפועל מדובר במדריך פעולה היסטורי עצמתי ועל זמני. חז"ל לא קבעו את פורים לדורות רק כדי שנזכור נס שהתרחש בפרס העתיקה. הם ביקשו שנלמד כיצד פועל עם קטן בעולם שבו מוקדי הכוח נמצאים לעיתים רחוקות בידיו. כיצד שומרים על אינטרסים חיוניים גם כאשר אינך הקיסר, וכיצד הופכים חולשה יחסית למנוף של השפעה.

maximize-image
images-count5+
ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

לכן השאלה האמיתית איננה מה חושב טראמפ על ישראל, אלא מה ישראל עושה כדי להשפיע על מה שטראמפ חושב. זו איננה שאלה לעתיד. זה האתגר של הרגע הזה ממש.

אולי זו גם המשמעות העמוקה ביותר של הקריאה במגילה בכל שנה מחדש. לא רק לזכור כיצד ניצל העם היהודי בימים ההם, אלא להבין כיצד עליו לפעול בזמן הזה. מרדכי ואסתר לא שינו את טבעה של האימפריה ולא החליפו את השליט. הם עשו דבר קשה וחשוב הרבה יותר; הם גרמו למוקד הכוח המרכזי בעולם לפעול בדרך שהצילה את עמם.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומנהיג מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן (לא נראה) חותמים על הסכם בכנסת הישראלית ב-25 במאי 2016, אשר יכניס את ישראל ביתנו לקואליציה וימנה אותו לשר הביטחון.
maximize-image
images-count5+
ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אם יש לקח היסטורי אחד שישראל חייבת לאמץ כיום, הרי שזו בדיוק תכנית הפעולה. לא להמתין להחלטות של אחרים, לא להסתפק בתלונות על אחרים, אלא לפעול בעקביות, בתבונה ובנחישות, בכל מקום ובכל זמן ובכל מוקד השפעה, עד שהאינטרס הישראלי יהפוך לחלק ממערך השיקולים של מי שמחזיק בכוח. זו הייתה הדרך להצלת העם היהודי בימים ההם, וזו עשויה להיות הדרך לשמור עליו גם בזמן הזה.

מיכאל שפרבר

מיכאל שפרבר

חבר בפורום יהודה ושומרון, פאנליסט בערוץ 14 ופובליציסט

עקבו אחרינו גם ב-Google News