כאן, בקצה של ציר פילדלפי, בנקודה הדרומית ביותר של רצועת עזה, תושבי הרצועה כבר נראים הרחק מהגבול. מאחורי הכותרות על הפסקות אש, וכינון מועצת השלום, כשהפוקוס של ישראל והעולם נמצא בגזרות אחרות: צה”ל ממשיך לפעול בשטח. ברפיח ובחאן יונס נמשכת עבודת העיצוב מחדש של המרחב הביטחוני.

מג"ד 53 של חטיבה 188 נמצא כאן כבר חודשים ארוכים. המראה הפסטורלי של רצועת החוף באופק לא מתעתע. חמאס אמנם איבד חלק גדול מכוחו, אך הוא עדיין מנסה להתארגן מחדש.
בחודשים האחרונים נחשפו באזור רפיח עשרות תשתיות תת-קרקעיות נוספות, לצד נתיבי הברחה ומתחמים צבאיים שחמאס בנה במשך שנים. בצה”ל אומרים שהפעילות עדיין רחוקה מסיום, ושפירוק התשתיות מתבצע באופן שיטתי, מטר אחר מטר.
גם חאן יונס ממשיכה להיות מוקד פעילות משמעותי. לאחר המבצעים הנרחבים בעיר, צה"ל ממשיך לבצע פשיטות ממוקדות נגד חוליות מחבלים, לאתר אמצעי לחימה ולמנוע ניסיונות של חמאס לשקם את כוחו הצבאי.

ומהאזור הזה אפשר להבין עד כמה השתנתה הרצועה מאז תחילת המלחמה. שכונות שלמות ברפיח, שבעבר היו מעוזים מרכזיים של חמאס, הפכו לשטחי לחימה חרבים. בצה”ל מעריכים כי חטיבת רפיח של חמאס חדלה למעשה להתקיים כמסגרת צבאית מאורגנת, אך מזהירים כי האיום לא נעלם.
במקביל ללחימה, כאן עוברת גם אחת המשימות הרגישות ביותר – הפיקוח על הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועה. המשאיות ממשיכות להיכנס, תחת בידוק קפדני, בניסיון למנוע הברחת אמצעי לחימה לצד הסיוע לאוכלוסייה האזרחית.

ובתוך כל זה, הלוחמים והמפקדים נמצאים כאן כבר למעלה משנתיים, רחוקים מהבית ומהמשפחות. וכאן, בקצה של פילדלפי, כשמאחוריהם יישובי העוטף ומלפניהם הריסות רפיח, המסר של המפקדים בשטח נשאר ברור: לשמור על מרחב הביטחון הזה שיבטיח שלעולם לא יקרה עוד שבעה באוקטובר.
