accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק, ויקיפדיה - אייל רביד, יונתן זינדל, פלאש 90
צילום: שאטרסטוק, ויקיפדיה - אייל רביד, יונתן זינדל, פלאש 90

המחירים בסופר תואמו? המשפט שמטלטל את ענף המזון נפתח

ענת סימן טוב

ענת סימן טוב

לפני כשעה

8

15

like

2

dislike

הדיון הראשון בפרשת המזון הגדולה בישראל נפתח הבוקר בבית המשפט המחוזי בלוד • המדינה מאשימה בכירים ברשתות השיווק בניסיונות לתיאום מחירים, צמצום תחרות והתערבות מול ספקים ומתחרים • אם יורשעו, חלק מהנאשמים עלולים לעמוד בפני עונשי מאסר של עד חמש שנים


הבוקר (שלישי) מתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד הדיון הראשון בפרשת תיאום המחירים בענף המזון, אחת מפרשות התחרות הגדולות והמשמעותיות שנחשפו בשוק הקמעונאות בישראל בשנים האחרונות.

maximize-image
images-count4+
סניף של רשת הסופרמרקטים ויקטורי, ארכיון | צילום: מרים אלסטר/פלאש 90

מאז כניסתו לתוקף של חוק המזון, חל איסור על רשתות השיווק לתאם מחירים ביניהן או מול ספקים. כל רשת מחויבת לקבל החלטות עסקיות באופן עצמאי וללא תיאום עם מתחרותיה. אם יורשעו, חלק מהנאשמים עשויים לעמוד בפני עונשי מאסר של עד חמש שנים.

על פי כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, המדינה מייחסת לרשתות שיווק בכירות ולמנהלים בענף עבירות על חוק התחרות הכלכלית וחוק המזון. בלב האישומים עומדות טענות לניסיונות לתיאום מחירים, הסדרים כובלים והתערבות פסולה בתחרות בין רשתות המזון, באופן שלכאורה פגע בציבור הצרכנים.

maximize-image
images-count4+
שלט של רשת יוחננוף | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

לפי כתב האישום, החל מספטמבר 2021 התבטא בעלים של רשת ויקטורי, אייל רביד, באופן פומבי על גל התייקרויות צפוי של 8% עד 12% במחירי המזון. המדינה טוענת כי לא מדובר היה רק בהערכות כלכליות או בתחזיות שוק, אלא במסרים שנועדו להגיע לספקים ולקמעונאים המתחרים. לטענת התביעה, המסרים נועדו לשדר כי ויקטורי לא תתנגד לעליות מחירים, לא תצא במבצעי הוזלה משמעותיים ותאשר את המחירונים החדשים של הספקים, במטרה ליצור מצב שבו כלל השחקנים בשוק יעלו מחירים במקביל.

עוד נטען כי בין חלק מהרשתות התגבשו הסדרים כובלים שנועדו לצמצם את התחרות ביניהן. בין היתר, מיוחס לרשתות ויקטורי ויוחננוף תיאום שהוביל לכאורה לצמצום מבצעים ולהימנעות מפעולות שנועדו לשנות נתחי שוק. בנוסף, סביב הטלת המס על הכלים החד-פעמיים בשנת 2021, טוענת המדינה כי התקיים תיאום בין גורמים בענף שמטרתו הייתה להבטיח שהמס יגולגל במלואו לצרכנים, מבלי שהרשתות יספגו חלק מהעלות על חשבונן.

maximize-image
images-count4+
צילום: קאנבה

חלק משמעותי נוסף בכתב האישום עוסק ביחסים שבין רשתות השיווק לספקים הגדולים. המדינה טוענת כי מנהלי רשתות פעלו מול ספקים מובילים כדי להשפיע על המחירים שבהם נמכרו מוצרים לרשתות מתחרות, ובראשן רמי לוי.

במקרה אחד, הנוגע למוצרי ד"ר פישר, נטען כי הופעל לחץ על הספק לאשר העלאות מחירים רק אם גם רשתות מתחרות יידרשו להעלות מחירים. במקרה אחר, הנוגע למוצרי שסטוביץ, נטען כי מנהלי רשתות דרשו מהספק להתערב במחירי המכירה של רמי לוי ואף איימו להסיר מוצרים מהמדפים אם המחירים לא יועלו.

מדד אמון הצרכנות |
maximize-image
images-count4+
אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

גם בפרשת בית השיטה מייחסת המדינה לרשתות התנהלות דומה. לפי כתב האישום, אספקת מוצרים הופסקה והופעל לחץ על הספק במטרה לגרום לרשתות מתחרות להפסיק למכור מוצרים במחירי מבצע או במחירים שנחשבו נמוכים מדי בעיני הרשתות המתלוננות.

בנוסף, איתן יוחננוף מואשם בהפרת חובת הפיקוח כמנהל פעיל ברשת יוחננוף. לפי כתב האישום, הוא לא נקט באמצעים הנדרשים כדי למנוע את ביצוע העבירות המיוחסות לחברה ולעובדיה בתחום התחרות.

קניות בסופר | צילום: שאטרסטוק
maximize-image
images-count4+
קניות בסופר, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

בשורה התחתונה, המדינה טוענת כי במקום להתחרות על לבו ועל כיסו של הצרכן באמצעות הורדת מחירים ומבצעים, חלק מהשחקנים המרכזיים בשוק המזון פעלו לכאורה מאחורי הקלעים כדי לצמצם את התחרות, לתאם מהלכים מול ספקים ומתחרים ולהבטיח שמחירי המזון יעלו באופן דומה בכל הרשתות. יודגש כי מדובר בטענות המופיעות בכתב האישום בלבד, וכי כלל הנאשמים זכאים לחזקת החפות כל עוד לא הורשעו בדין.

עקבו אחרינו גם ב-Google News