accessibility-icon
share-icon
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

העד הבכיר נשבר בבית המשפט - והודה בניהול חקירת רה"מ ללא צו

אפרת ברינר

אפרת ברינר

לפני שעתיים

75

626

like

0

dislike

עדותו של אלי לוי במשפט נתניהו חושפת מחדלים חמורים: הפקת חומרים ללא צו שיפוטי, סימון מסמכים בדיעבד, זיוף תאריכים בזכ"דים וקיומו של קלסר ראיות שנמסר לפרקליטות ונעלם • העד, שנדחק לפינה ע"י ההגנה, התקשה להסביר את הכשלים החמורים והודה בניהול חקירה ללא סמכות, תחת אישור "שקט" מהפרקליטות ותוך הטלת אחריות הדדית על צוות החוקרים


אלי לוי, העד המרכזי בתיקי האלפים, וקצין משטרה בכיר ומי ששימש כחוקר מרכזי ביחידה הארצית לחקירות הונאה, איבד היום (ראשון) את שלוותו בבית המשפט, לאחר שעו"ד עמית חדד הטיח בו שורה של הוכחות על פעולות לא חוקיות בתיק. העד המבוהל הודה בפני השופטים כי ביצע פעולות חקירה רגישות ללא צו שיפוטי, הודה שריכז קלסר ראיות "רגיש" שנעלם מהפרקליטות, ונאלץ להתמודד עם שאלות קשות על מסמכים שסומנו בדיעבד בתאריכים כפולים וסותרים.

maximize-image
images-count2+
ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

החקירה הנגדית של עו"ד עמית חדד הציפה שורה של סתירות. כשעומת לוי עם העובדה שהפיק עשרות מיילים ללא צו, השיב: "כפי שתיארתי פעם קודמת, ביקשתי לרכז להפיק, ולרכז את כל המיילים בנושא הנידון". כשנשאל אם הוציא צו, הודה לוי: "יכול להיות שהייתי צריך לעשות את זה, ולא עשיתי".

לוי הודה כי ריכז קלסר בשם "וואלה חומר רגיש", מסר אותו פיזית לפרקליטות באוגוסט 2017 – ומאז "נעלמו עקבותיו". בנוגע לסימוני המסמכים בדיעבד, לוי גלגל אחריות ליריב עמיעד, כאשר האחרון מכחיש שהפיק את החומרים.

maximize-image
images-count2+
ארכיון | צילום: ראובן קסטרו/POOL, פלאש 90

עו"ד חדד הציג זכ"ד שבו מופיעים שני תאריכים שונים, 8.11 ו-9.11, דבר שהוביל את השופטים לתהות על אמינות המסמכים. כשהשופטים תהו מה לוי חיפש בתיק נגד ראש הממשלה ללא צו, ענה לוי בציניות: "חקירה זה לא לחפש, אני בודק". השופטת תהתה: "מה אתה מחפש, לא מה תמצא, אני שואלת מה אתה מחפש". לאורך כל הדיון, עו"ד תירוש התפרצה שוב ושוב והפריעה לחקירה, דבר שעורר זעם מצד ההגנה.

משפט נתניהו נמצא בשלבים קריטיים, שבהם ההגנה מנבה להוכיח כי התיקים נבנו על יסודות של חקירה אגרסיבית ובלתי חוקית. החשיפות מעדות לוי מצביעות על דפוס פעולה שבו חוקרים פעלו מחוץ לצו השיפוטי, בגיבוי של הפרקליטות, תוך יצירת מצג שווא של אישור מהיועמ"ש דאז מנדלבליט. התאריכים הכפולים והחומרים שנעלמו מהקלסר מעלים חשד כבד לזיוף ושיבוש הליכי חקירה.

maximize-image
images-count2+
ארכיון | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הדיון היום חשף את לב האסטרטגיה של ההגנה: הטענה כי החקירה בתיק 4000 הייתה "מזוהמת". המשמעות היא שההגנה מבקשת להראות כי המשטרה יצרה "יש מאין" – פתיחה בפרשה 1 כדי להאזין ולחפש חומרים על פרשות 2 ו-3, ללא צווי הרחבה מתאימים. אם בית המשפט ישתכנע שהחוקרים פעלו בערפל מוחלט וללא בסיס חוקי, הרי שכל הראיות שבאו בעקבות אותם חיפושים עלולות להיפסל.

עקבו אחרינו גם ב-Google News