הבחירות לכנסת ה-26 מתקרבות, ובוועדת הבחירות המרכזית מבקשים לבצע רפורמה רחבה בהליכי הבחירות. הצעת החוק שהועברה הערב (חמישי) ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, כוללת שורת התאמות שנועדו להתמודד עם אתגרי המלחמה המתמשכת, סוגיית המפונים וההתפתחות המהירה של כלי הבינה המלאכותית בזירה הפוליטית.
3+אחד השינויים הבולטים עוסק במאבק בתעמולת בחירות שנוצרת באמצעות AI. לפי ההצעה, כל תעמולה שנוצרה או נערכה באופן מהותי באמצעים דיגיטליים, ומציגה דמות, מקום, אירוע, מסמך או חפץ העלולים להיראות כתיעוד אותנטי, תחויב בגילוי ברור ובולט כי נעשה שימוש באמצעים דיגיטליים או בבינה מלאכותית.
שינוי נוסף עשוי להשפיע ישירות על המפלגות החדשות. יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, מציע לאפשר גם לרשימות שאינן מיוצגות בכנסת להשתמש בשלוש אותיות בפתקי ההצבעה, ולא רק באות אחת או שתיים כפי שנהוג כיום. בוועדה מסבירים כי ריבוי המפלגות והאותיות השמורות לסיעות קיימות יצר מחסור באפשרויות סימון, והמהלך נועד להגביר את השוויון ולהפחית בלבול בקרב הבוחרים.
3+גם ציבור המפונים צפוי לקבל הקלות משמעותיות. ההצעה מאפשרת למי שנאלצו לעזוב את בתיהם בשל המצב הביטחוני להצביע במעטפות כפולות בקלפיות ייעודיות, בקלפיות נגישות ברחבי הארץ או באמצעות רישום "כתובת לצורכי בחירות" שתאפשר להם להצביע סמוך למקום מגוריהם הנוכחי, מבלי לשנות את כתובתם הרשמית במרשם האוכלוסין.
ועדת הבחירות המרכזית מאיישת תפקידי מפתח באנשי שמאל
בוועדת הבחירות מבקשים גם לצמצם את מספר העתירות וההליכים המוגשים בתקופת הבחירות. לשם כך מוצע להסמיך את יו"ר ועדת הבחירות לקבוע אגרות שישולמו עבור בקשות, עררים והליכים שונים המובאים בפני הוועדה, בכפוף לאישור ועדת החוקה של הכנסת.
3+על רקע האיומים הביטחוניים המתמשכים, כוללת ההצעה גם מנגנון חדש שיאפשר ליו"ר ועדת הבחירות, בהתייעצות עם הרמטכ"ל או נציגו, לקבוע הוראות מיוחדות להתגוננות אזרחית במקומות הקלפי ובאתרים נוספים המשמשים את מערכת הבחירות בעת מצב מיוחד בעורף.
לצד השינויים הללו כוללת הצעת החוק תיקונים נוספים הנוגעים לניהול ועדות הבחירות, הצבעה בבתי אבות, קיום דיונים בהיוועדות חזותית והיערכות לוגיסטית בתקופת חירום. כעת הכדור עובר לכנסת, שתידרש להכריע האם לאשר את השינויים שעשויים לעצב מחדש את מערכת הבחירות הבאה.
3+במקביל לקידום הרפורמה, ועדת הבחירות המרכזית ניצבת בשבועות האחרונים במרכז סערה ציבורית סביב שורת מינויים והחלטות ניהוליות. אמש פרסמנו במהדורת חדשות 14 כי המהלך הנוכחי מגיע לאחר הביקורת שנמתחה על יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, בעקבות הארכת כהונתה של מנכ"לית הוועדה לשעבר, עו"ד אורלי עדס. לאחר מכן פרשה עדס מתפקידה במפתיע, ובמקומה מונה בהליך מהיר היועץ המשפטי של הוועדה לשעבר, עו"ד דין ליבנה, שהתפטר אף הוא בהמשך. לפי הפרסום, ליבנה עורר בעבר ביקורת לאחר שהתראיין לתוכנית "זמן אמת" והביע חשש מתרחיש של "קפיטול" בישראל.
עוד פרסמנו בעבר בחדשות 14 כי לאחרונה עלו סימני שאלה גם סביב מינויים נוספים בוועדה. בעיקר סביב קשריה של היועצת המשפטית החדשה של הוועדה, עו"ד יפעת סימינובסקי, ליועץ בקמפיין של נפתלי בנט, וכן על טענות שהועלו בנוגע להליך בחירתה. כעת מצטרף למחלוקת גם מינויה של לילך ויסמן לתפקיד ראש מערך ההסברה הדיגיטלית של ועדת הבחירות, מינוי שנחשף לראשונה רק לאחר פנייה של כתב חדשות 14 לוועדה. ויסמן, לשעבר עיתונאית ב"גלובס" ודוברת משרד האוצר במשך תשע שנים, מזוהה עם מחנה השמאל ומינויה מצטרף לשורת מינויים המעוררים ביקורת מצד גורמים פוליטיים.
