מאז 2010, תחת הנהגתו של ויקטור אורבן, אימצה הונגריה חבילת מדיניות דמוגרפית אגרסיבית שאין לה אח ורע בעולם. המטרה המוצהרת ברורה: להעלות את שיעור הפוריות מ-1.23 לרמה של 2.1, החיונית להחלפת אוכלוסייה ולשימור העם ההונגרי מול איומי הגירה ושינויים תרבותיים. בלב התוכנית עומדות הטבות מרחיקות לכת, בהן הלוואות לזוגות צעירים הנמחקות לאחר הולדת שלושה ילדים, פטור ממס הכנסה למשפחות ברוכות ילדים וחופשות לידה ארוכות.

מניתוח נתוני ה-OECD וסוכנות הסטטיסטיקה ההונגרית עולה כי שיעור הפוריות אכן טיפס מאז תחילת התוכנית, והגיע לשיא של כ-1.55-1.59 בשנים 2023-2025, מה שמהווה עלייה של כ-25%-30%. המומחים חלוקים בדעתם בנוגע לסיבות לעלייה זו ולהיקפה.
התמריצים עודדו ילודה בעיקר בקרב משפחות מבוססות ומעמד בינוני-גבוה שכבר תכננו להרחיב את משפחתן, כאשר כ-40% מהזוגות שלקחו את ההלוואות עמדו ביעדי הילודה. עם זאת, מחקרי בנק העולם מצביעים על כך שהעלות התקציבית – כ-4% עד 5% מהתמ"ג – אינה פרופורציונלית לתוצאות.

העלייה בפוריות הייתה מתונה והתייצבה לאחר השנים הראשונות. בנוסף, מומחים מאוניברסיטת קורבינוס בבודפשט טוענים כי רוב התועלת הכלכלית זרמה למשפחות עמידות, ללא פתרון לבעיות המבניות של יוקר המחיה והדיור עבור זוגות צעירים.
המקרה ההונגרי מדגיש את הפער בין תפיסות עולם שונות. דרום קוריאה ויפן מוכיחות כי תמריצים כספיים ללא שינוי תרבותי עמוק נכשלים לחלוטין. לעומתן, צרפת ושוודיה מציגות מודל הממוקד בשירותים חברתיים רחבים, שוויון מגדרי וגני ילדים נגישים, מה שמביא לפוריות גבוהה יותר מאשר מודלים מבוססי מענקים בלבד.

ויקטור אורבן ממשיך לטעון להצלחה דמוגרפית מול איומים חיצוניים. הקהילה המדעית מציגה תמונה זהירה שלפיה המדיניות ההונגרית הזיזה את המחט בטווח הקצר אך אינה מהווה פתרון קסם.
