המערכת הפוליטית בוושינגטון סוערת היום (שלישי) בעקבות פרסום טיוטת מזכר הבנות חדש בין ארה"ב לאיראן, כאשר המסמך, שנחשף ברשת "אל-ערביה", משרטט מפת דרכים להפחתת מתחים הכוללת הפסקת אש של 60 יום והקלות כלכליות לאיראן. בעוד הממשל מציג זאת כהישג לייצוב האזור, הסנאטור הרפובליקני ג'ון קנדי מוביל קו תקיף נגד המהלך, מזהיר מפני מתן "חמצן כלכלי" למשטר בטהרן, ומציב סימני שאלה סביב מנגנוני האימות של העסקה, כך פורסם ברשת "פוקס ניוז".
3+הסנאטור ג'ון קנדי, מהקולות הבולטים נגד העסקה, לא הסתיר את כעסו בראיון שהעניק לרשת "פוקס ניוז". קנדי תקף את המהלך במילים קשות והבהיר כי הסנאט לא יעבור על כך בשתיקה: "הם למדו לשקר לפני שלמדו לדבר, ואי אפשר לבטוח בהם. איש אינו בטוח שאיראן תעשה משהו. מצד שני, זה לא הוגן לצפות מהם למשהו אחר – בסופו של דבר, אנחנו מנהלים משא ומתן עם אויב".
3+קנדי הוסיף התייחסות למצב הגרעיני והבטיח כי הקונגרס יפעל להבטיח את האינטרסים האמריקניים: "האם הייתי רוצה לראות אותנו רוכשים את החומר הבקיע? כן, יחד עם הצנטריפוגות. האם זה יקרה בסוף? אני עדיין לא יודע. אנחנו נדע תוך ננו-שנייה אם איראן תפעיל מחדש את תוכנית הגרעין, ואז נוכל להיכנס שוב ולהפציץ, כפי שעשינו בשנה שעברה".
ארגז הכלים של הסנאט: איך אפשר לעצור את המהלך?
למרות עקיפת האמנה, לחברי הסנאט עומדים אמצעי לחץ משמעותיים שיכולים לשבש את יישום העסקה, כאשר אחד מהם הוא השליטה על התקציב. זהו הנשק האפקטיבי ביותר. הסנאט יכול להעביר חקיקה האוסרת על הקצאת כספים לשחרור נכסים איראניים מוקפאים או למימון פעילויות הכרוכות בהסכם. ללא מימון פדרלי, התחייבויות הממשל הופכות למילים ריקות ללא כיסוי בשטח.
3+בנוסף, הקונגרס יכול להעביר חוקים שמטילים סנקציות קבועות על איראן. חוקים אלו אינם נתונים להחלטת הנשיא, והם מחייבים את הממשל להמשיך להטיל סנקציות, דבר שמציב אותו במצב של הפרת חוק אם ינסה להסירן.
כמו כן, זימון פקידי ממשל לעדות תחת שבועה יוצר לחץ ציבורי כבד. חשיפת פרטים על "מנגנוני האימות" המעורפלים או על הוויתורים המדיניים עלולה להפוך את העסקה ללא לגיטימית בעיני הציבור האמריקני, דבר שעשוי לגרום לממשל לסגת מהמהלך.
3+בכירי הסנאט, בהובלת דמויות כמו הסנאטור ג'ון קנדי, מבהירים כי הבעיה היא לא רק בהסכם עצמו, אלא בטיב היחסים עם טהרן. הטענה המרכזית היא שהעסקה מציעה "הפוגה טקטית" במקום שינוי אסטרטגי עמוק. העברת כספים למשטר בטהרן, גם אם היא נעשית במסגרת "הבנות ביניים", עלולה להוות חמצן כלכלי שיאפשר למשטר להשתקם מהמכות שספג, תוך המשך קידום שאיפותיו הצבאיות מתחת לרדאר.
