עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 2000 ממשיכה להתקיים היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר במהלכו התמקד בנסיבות הפגישות עם מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, והשיב לשאלות הנוקבות על אודות ההקלטות שביצע, מטרתן והמשמעות הפוליטית שייחס להן בזמן אמת.

במהלך עדותו, ביקש נתניהו להפריד באופן מוחלט בין המאבק הפוליטי לבין התחום הפלילי, וטען כי מדובר בפרשנות משפטית חדשה שנוצרה רק בדיעבד. כשהתייחס לטענות התביעה, הטיח נתניהו בבית המשפט: "איש לא חשב שיחסי הגומלין בין מו"לים לפוליטיקאים יש פה דבר עבירה".
רה"מ הוסיף: "אני, רז והארו לא חשבנו על זה ואתם עדיין מנסים להמציא פה רטרואקטיבית עבירה שלא קיימת. רובי ריבלין אומר את זה בכנסת, יו"ר הכנסת – הוא נותן לכם ולוקח מכם ואל תספרו לי סיפורים. בואו נתחיל מיד בחקירה, איש לא חשב שיחסי הגומלין בין מו"לים לפוליטיקאים יש פה דבר עבירה".

לגבי שאלת האיומים והשימוש ב"מקלות וגזרים", הגיב נתניהו: "זה לא שמשהו שם אקדח, איש בעולם לא חשב ששאלת סיקור חיובי/שלילי זה עניין של דעת, אי אפשר להעלות את זה על הדעת כי את קונסטרוקציה הזאת המצאתם וזה אבסורד. אתה רוצה להגיד שאני חשבתי שיש פה עבירה? חד משמעית שלא".
כשנשאל על האסטרטגיה מאחורי ההקלטות, הבהיר כי ראה בהן "תחמושת" בלבד למערכה פוליטית: "השתמשתי בזה במובן הזה שהיה לי חומר גלם לצאת בהתקפה חסרת תקדים על מוזס. הוא נכבה על הצללים ובדרך כלל הוא העדיף מטעמיו להיות מחוץ לזרקור תקשורתי.

"אני בעצם פרמתי את המשוואה הזאת ויצאתי להתקפה ישירה עליו וחשיפה אמיתית ששום עיתונאי לא העז לעשות. השתמשתי בזה במובן שהיה לי איך להגיד לך? את התחמושת במחסנית. כשאתה עושה פעולה, יש לך או אין לך BACK UP – היה לי את זה והשתמשתי בזה".
נתניהו טען כי הפעולות המיוחסות לו אינן חורגות מהנורמות שהיו מקובלות בזירה הפוליטית הישראלית, והציג שורת פוליטיקאים שניהלו שיח דומה עם מו"ל "ידיעות אחרונות". לדבריו, הרדיפה המשפטית מופנית כלפיו בלבד מסיבות פוליטיות: "איתן כבל אומר – כן, עשיתי את הדבר הזה. לבני מדגישה את החוק המרוכך הזה ומקבלת כתבות, לא נוגעים בה, יעל שקד עושה את זה, יו"ר הכנסת מתאר את התהליך הזה – אף אחד לא אומר שוחד ולא אומר כלום. אין חוק, אין שוחד. אחד שנלחם בחוק הזה ועושה הכול כדי לבלום אותו ובולם אותו ומקבל עיתונות איומה זה אני".

בהמשך, התביעה הציגה נתונים המראים ירידה בתפוצת המהדורה היומית של "ישראל היום" מ-325 אלף ל-275 אלף עותקים בינואר 2015, וטענה כי מדובר בסימן מעיד למימוש העסקה בין נתניהו למוזס לאחר הפגישות ביניהם. נתניהו דחה את הניסיון לקשור בינו לבין נתוני התפוצה והגדיר את הטענה כקונסטרוקציה דמיונית. עו"ד עמית חדד יצא נגד הצגת הנתונים, טען כי מדובר בטענה שקרית שאינה מופיעה בכתב האישום, ודרש להציג את נתוני סוף השבוע – שלדבריו לא השתנו – כדי להוכיח שהתביעה בוררת נתונים כדי להטעות את בית המשפט.
התביעה ניסתה גם להוכיח כי השיח בין נתניהו למוזס נמשך זמן רב לאחר סיום המועדים המפורטים בכתב האישום, וכלל ניסיונות מתואמים לתיאום ראיונות ב-ynet גם בינואר 2015. התביעה ביקשה להציג זאת כהוכחה לדפוס של "עסקה מתמשכת" שבה שני הצדדים המשיכו לנסות להגיע להבנות.

מנגד, עו"ד עמית חדד נאבק בקו זה בכל כוחו, בטענה כי מדובר בניסיון פסול להרחיב את היריעה אל מחוץ לגבולות כתב האישום המקורי. לדברי ההגנה, התביעה מנסה לייצר "יש מאין" סיפור חדש שאינו חלק מההליך המשפטי, וזאת כדי להצדיק את עמדתה לנוכח הראיות הקיימות.
רגע דרמטי במיוחד נרשם כאשר התביעה ניסתה להטיח בנתניהו ציטוטים של אילן ישועה לשאול אלוביץ' – מתוך מוצגים בתיק 4000, במטרה לערער את עדותו בתיק 2000. עו"ד עמית חדד התפרץ מיד וטען כי מדובר ב"עדות שמיעה לא כבילה בשרשור" המהווה ניסיון לא כשר לעשות ערבוב מסוכן בין התיקים.
הדיון היום לווה במתיחות גבוהה. עו"ד עמית חדד הטיח בתביעה כי היא מציגה לראש הממשלה חלקי משפטים במטרה להטעות את בית המשפט לגבי זיכרונו. הדרמה הגיעה לשיאה כשהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן נאלצה להתערב ולהורות להציג לנתניהו את התמלולים המלאים, כדי להבטיח שהעדות לא תתבסס על מקטעים ערוכים או "תפורים".

נתניהו הדגיש בדוכן כי כלל לא היה בטוח שההקלטות עבדו בזמן אמת: "לא בדקתי את ההקלטות. אני יכול לצאת מתוך נקודת הנחה שזה הקליט. בכלל לא זכרתי את השיחות וההקלטות האלה, אני לא צריך את המכשיר הזה וניצחתי את הקרב עם מוזס, קיבלתי את הקואליציה".
רה"מ הסביר כי התנהלותו מול מוזס נועדה לשמור על "מלחמה קרה" ולא "חמה", כדי למנוע השמצות נגד משפחתו: "מדובר על מלחמה קרה. זו מלחמה שלא פורצת גבולות, לא מתנפלת בצורה זוועתית על בני משפחה ובגלל זה אני אומר את המשפט המפורסם הזה כדי לתחום את הדבר הזה. הסיקור הוא נורא ואיום וזה מה שאתה מנסה לעשות – למנוע את הקטסטרופה וזה דבר שהוא נהוג בין שני יריבים".

כאמור, התיק עוסק בסדרת שיחות מוקלטות משנת 2014-2015, שבהן דנו נתניהו ומוזס בשיפור הסיקור ב"ידיעות אחרונות" כנגד קידום חקיקה נגד "ישראל היום". התביעה מגדירה זאת כשוחד, בעוד ההגנה טוענת כי מדובר ב"מלחמה קרה" – שיח פוליטי לגיטימי שנועד למנוע מהתקשורת להרוס את משפחתו של ראש הממשלה.
עדותו של נתניהו חושפת לא רק את עמדתו המשפטית, אלא גם תפיסת עולם של ראש ממשלה הרואה בתקשורת יריב פוליטי שיש לנהל מולו מערכות יחסים מורכבות. הטענה המרכזית שלו- שהתיק נבנה רטרואקטיבית על בסיס נורמות שכלל לא היו קיימות באותה עת – היא לב ליבה של ההגנה, שכן אם בית המשפט יקבל את גישת נתניהו, נדבך ה"יסוד הנפשי" לעבירת השוחד עלול להתערער באופן משמעותי.
