הקו העוין של האיחוד האירופי נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון מחריף: כפי שדווח אמש (ראשון) ברשת 'יורוניוז', לאחר חודשים של קיפאון, נכנעה הנציבות האירופית ללחצי מדינות האיחוד. על פי הדיווח, הנציבות תציג לקראת ה-13 ביולי רשימת 'אפשרויות' להגבלת הסחר עם מוצרים המגיעים מאזורי ההתיישבות.
המהלך, שנועד להעמיק את החרם על תוצרת ישראלית מיהודה ושומרון, מגיע בעקבות דרישה של שרי חוץ ממדינות החברות באיחוד. שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, אישרה לאחר הפגישה בלוקסמבורג כי היא מתכוונת להעביר לנציבות את הדרישה להכין "רשימת צעדים", שכוללים באופן מפורש הגבלות על ייבוא של מוצרים ממה שהם מכנים "התנחלויות בלתי חוקיות".
התירוץ המשפטי המפוקפק
באיחוד האירופי מנסים להסתמך על חוות דעת משפטיות שנויות במחלוקת מ-2024 של בית הדין הבינלאומי בהאג, הטוענות כי ההתיישבות אינה חוקית. מדינות כמו צרפת ושוודיה מובילות את הקו התוקפני, וטוענות כי הטלת מכסים על תוצרת מההתיישבות היא "צעד נורמלי". שר החוץ הצרפתי לסחר חוץ, ניקולא פוריסייר, אף התבטא לאחרונה כי מדובר במדיניות "לא אגרסיבית".
מנגד, הנציבות האירופית עצמה חששה עד כה ממהלך כזה, שכן לפי הדין האירופי, צעדים מסוג זה מוגדרים כסנקציות הדורשות הסכמה פה אחד של כלל המדינות – הסכמה שאינה קיימת כרגע. עם זאת, נראה כי הלחץ הפוליטי גובר על השיקולים המשפטיים, והאיחוד מחפש דרכים יצירתיות "לעקוף" את דרישת פה אחד כדי להעניש את ההתיישבות הישראלית.
ישראל נחושה: לא עוד "אתרים זמניים"
ממשלת ישראל דחתה על הסף את הניסיונות לצייר את ההתיישבות כבלתי חוקית, והגדירה את הצעדים האירופיים כניסיון התערבות בוטה ודה-לגיטימציה למפעל הציוני. למרות הלחץ הדיפלומטי, ישראל ממשיכה לחזק את אחיזתה ביהודה ושומרון, כולל צעדים בתחומי התכנון והרישוי, המהווים ריבונות טבעית על חבלי מולדת.
ההחלטה הסופית לגבי אופי הצעדים תתקבל ככל הנראה לקראת המפגש הבא של שרי החוץ האירופיים ביולי. עד אז, ברור כי בבריסל ממשיכים להתמקד בהצרת צעדיה של ישראל, במקום בהתמודדות עם האתגרים האמיתיים של היבשת.
