ההכרזה הרשמית של הבית הלבן אמש (ראשון) על השגת הסכם מסגרת בין ארצות הברית לאיראן התקבלה בשווקים הפיננסיים העולמיים באופטימיות מהירה, אך הותירה את מקבלי ההחלטות בירושלים בעמדת המתנה מתוחה ומודאגת. הדיווחים ב"וול סטריט ג'ורנל "וב"ניו יורק טיימס" חושפים מרתון דיפלומטי אינטנסיבי בן 15 שעות שהובל על ידי מתווכים מקטאר ומפקיסטן, אשר הוביל להסכמה על הפסקת אש זמנית ופתיחת מצר הורמוז לשייט חופשי החל מיום שישי הקרוב. גורמי ביטחון בישראל מזהירים כי מדובר במבנה שברירי שנחתם בחיפזון אמריקני, ומותיר את הלב של איום הפצצה ללא מענה אמיתי.

על פי דיווח ברשת הניו יורק טיימס, הנשיא טראמפ יזם שיחת טלפון ממושכת בת 28 דקות ממעונו בבית הלבן, במהלכה הפגין ביטחון רב בהסכם, אך חשף בעצמו את הגישה הכלכלית שמובילה אותו, תוך שהוא מאיים על טהרן באולטימטום צבאי קשוח: "אם איראן תיכשל בלהגיע להסכם גרעין סופי, נחדש את ההתקפות הצבאיות על טהרן או שנהפוך ל'שומר של המזרח התיכון' בתמורה ל-20 אחוזים מההכנסות של האזור".
בשיחה, בחר הנשיא לשבח את מנהיגי סין ורוסיה על כך שלא התערבו בלחימה, ואמר על נשיא סין שי ג'ינפינג: "הוא היה ג'נטלמן מוחלט. הוא לא שלח מיכלית, יחד עם 20 משחתות מכל צד שלה, כדי לנסות ולפרוץ את המצור".

מנגד, טראמפ טען כי ישראל צריכה להתיישר לפי התכתיב האמריקני וביקר את ראש הממשלה: "הוא בחור קשה מאוד, ולמען האמת, הוא צריך להיות אסיר תודה לנו על מה שעשינו. כי אם לאיראן היה נשק גרעיני, ישראל לא הייתה קיימת במשך שעתיים".
טראמפ המשיך וזקף את נכונותה של איראן לחתום על ההסכם לזכות הלחץ הצבאי שהוא עצמו הפעיל, באומרו: "השיבה התחתונה היא שלתקיפות שביצענו הייתה השפעה עצומה על השגת העסקה הזו, השפעה עצומה. הם לא רצו את התקיפה השלישית. אכפת להם מהחיים שלהם".

יחד עם זאת, יש לציין כי בעבר טראמפ ונתניהו עשו שימוש בריבים מדיניים באופן טקטי במטרה להרדים את איראן וכן, כדי שיחשבו ששניהם אינם עומדים בחזית אחידה, כאשר לאחר מכן התברר כי השניים היו מתואמים לאורך כל הדרך.
ברשת החברתית "Truth Social" כתב טראמפ בהתלהבות: "אני מסמיך בזאת באופן מלא את הפתיחה החופשית ללא תשלום של מיצר הורמוז… ספינות העולם, התניעו את המנועים שלכן. תנו לנפט לזרום!".

אלא שבישראל מביטים בדאגה על הניסיונות של הממשל האמריקני להציג את ההסכם כמהפכה, בעוד שבפועל מדובר בהצהרות בלבד. סגן הנשיא, ג'יי די ואנס, הצהיר בריאיון לרשת פוקס ניוז כי "להסכם עם איראן יש פוטנציאל לשנות באופן יסודי את המזרח התיכון ל-50 השנים הבאות, אם איראן תציית לעסקה. ההסכם יבטיח שטהרן לעולם לא תחזיק בנשק גרעיני, כולל מניעה מאיראן לרדוף, להשיג או לנסות לקנות נשק כזה. אנחנו עדיין מבררים מי ישתתף בטקס החתימה ביום שישי בג'נבה. אני בהחלט מתכנן להיות שם, אבל ייתכן שהנשיא עצמו יהיה שם".
אולם, המילה "אם" היא בדיוק המלכודת שממנה חרדים בירושלים. מן העבר השני, המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן פרסמה הצהרה רשמית, שצוטטה ברשת איראן אינטרנשיונל, ובה הבהירה כי היא לא ויתרה על דבר בסוגיית הגרעין: "סיום מוחלט ומיידי של הסכסוך והפעולות הצבאיות בכל החזיתות, כולל לבנון, החל מיום ראשון בלילה… שיחות על הסכם סופי ומקיף יחלו רק לאחר שהצד השני יממש את התחייבויותיו במסגרת הסכם המסגרת".

החשש המודיעיני הישראלי מתעצם לאור דבריו של סגן שר החוץ האיראני, קאזם גריבאבאדי, שהודה בטלוויזיה הממלכתית באיראן כי "המשא ומתן של הרגע האחרון בתיווך קטאר נמשך כ-15 שעות והתיקונים לטקסט אושרו על ידי שני הצדדים… ההתחייבויות של איראן להסכם יחלו רשמית רק ביום שישי. שני צעדים חשובים יתרחשו באופן מיידי: הסרת המצור הימי האמריקני נגד איראן וסיום הסכסוך בכל החזיתות, כולל לבנון". בירושלים מבינים כי המשטר בטהרן, שהיה נתון במשבר כלכלי חריף, קיבל מטראמפ גלגל הצלה חיוני.
הוול סטריט ג'ורנל איששה את החששות הללו ודיווחה במפורש כי ההסכם הנוכחי מותיר את הסוגיות הבוערות והמסוכנות ביותר -כמו סטטוס תוכנית הגרעין האיראנית והסרת הסנקציות – לשלבים עתידיים, מה שמאפשר לאיראנים להרוויח זמן יקר והקלה במצור מבלי לפרק אפילו צנטריפוגה אחת.

הספקות לגבי אמינות ההסכם מהדהדים גם בתוך ארה"ב. בגבעת הקפיטול, הסנאטור הרפובליקני הבכיר לינדזי גראהם מיהר לצנן את ההתלהבות וכתב ברשתות החברתיות: "אני מודאג במידה מסוימת מכך שההשקפה של איראן לגבי ההסכם נראית שונה ממה שצוות המשא ומתן האמריקני טוען. הקונגרס חייב לבחון כל עסקת גרעין עם איראן. ברכות לכולם על שהביאו אותנו לנקודה זו. הזמן יגיד".
במקביל, המנהיגים האירופיים של צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה מיהרו לברך על ההישג בהצהרה משותפת ומסרו כי "זהו רגע של הזדמנות להחזרת היציבות האזורית ולייצוב הכלכלה העולמית".

כזכור, ההסכם השברירי הנוכחי נולד מתוך ארבעה חודשים של עימות צבאי ישיר, שהחל בסוף פברואר עם תקיפות אוויריות מסיביות של ארה"ב על מתקני הגרעין התת-קרקעיים בנתנז, פורדו ואיספהאן באמצעות פצצות חודרות בונקרים. בתגובה, איראן סגרה את מיצר הורמוז, שיתקה חמישית מאספקת הנפט העולמית וגררה את הכלכלה הגלובלית למשבר, בעוד ארה"ב משיבה במצור ימי חנק על נמליה.
דיפלומט בכיר ששוחח עם רשת פוקס ניוז תיאר את סיומו של המרתון החשאי בטהרן: "המתווכים הקטארים עזבו את טהרן לאחר 17 שעות של משא ומתן אינטנסיבי. הושג הסכם, ומפגשי הכנה נפרדים עם כל צד יתקיימו כעת בדוחה השבוע, לקראת החתימה הרשמית בשוויץ ותחילת השיחות הטכניות".

המנהיג האיראני מוחמד באגר גאליבאף, ראש צוות המשא ומתן, ושר החוץ עבאס עראקצ'י, יגיעו ביום שישי לג'נבה כדי לחתום על ההסכם מול ואנס, במה שיוגדר כמפגש היסטורי מאז ניתוק היחסים ב-1979. מבחינת ישראל – השעון המעורר של הגרעין האיראני לא נעצר, הוא רק קיבל כפתור נודניק של 60 יום, והמבחן האמיתי עוד לפנינו.
אולם, הניתוח המודיעיני חושף כי מתקני הגרעין ואגירת האורניום המועשר נותרו במקומם. רשת הניו יורק טיימס דיווחה כי טראמפ השווה את ההסכם שלו להסכם הגרעין של אובמה מ-2015, והתגאה בכך שאיראן תוגבל לרמות העשרה נמוכות שאינן צבאיות.

אך בפועל, איראן מחזיקה כיום ב-12 טון של דלק גרעיני מועשר, חלקו ברמה מסוכנת של 60% – כמות המספיקה לייצור של 10 עד 12 פצצות גרעיניות. בעוד שטראמפ טוען כי ארה"ב תעבוד עם איראן כדי "למהול" את החומר לרמה אזרחית, הוא הודה בריאיון כי אין לכך לוחות זמנים ברורים, וכי האיראנים סירבו לוותר על זכותם להעשיר אורניום במסגרת האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני.
ב"ניו יורק טיימס" דווח כי לאחר שישראל תקפה בביירות, התקיימו דיונים קדחתניים באיראן, כאשר לבסוף הוחלט לבטל את מתקפת הנקמה המתוכננת נגד ישראל, מתוך הבנה שהתנאים הנוכחיים של הפסקת האש מעניקים להם הסרת מצור מיידית, ומאפשרים להם להרחיק את האיום על מתקני הגרעין שלהם מבלי לשלם מחיר אמיתי.

הכלכלה בעולם המערבי הגיבה במהירות להסכם כאשר מחיר חבית נפט ברנט צנח ב-4.1% לרמה של 83.75 דולרים, ומדד הנפט האמריקני רשם ירידה של 4.7% ונסחר סביב 80.87 דולרים לחבית, בעוד מחיר הגלון הממוצע של דלק בארה"ב ירד ל-4.07 דולרים.
