בשלושת החודשים האחרונים שמענו מהנשיא טראמפ עשרות פעמים שההסכם עם איראן נמצא "ממש מעבר לפינה". כעת נראה כי ההכרזות הללו קורמות עור וגידים בדמות הסכם ביניים בעייתי, המעורר דאגה עמוקה בירושלים.
3+על פניו, מדובר בהפוגה: מצר הורמוז ייפתח לשיט חופשי לשני הצדדים, ויוקצה חלון זמן של 60 יום למשא ומתן על "הסוגיות העתידיות". אולם כשצוללים לפרטים, מתגלה תמונה של מהלך אסטרטגי פגום מיסודו.
במילים פשוטות: טראמפ משלם לאיראנים במזומן, ומקבל מהם צ'ק דחוי ללא כיסוי. פתיחת מצר הורמוז היא לא רק צעד סמלי; היא מזרימה למשטר בטהרן מאות מיליוני דולרים מדי יום. זהו חבל הצלה כלכלי המוענק לאיראן בדיוק ברגע שבו היא הייתה קרובה לקריסה תחת לחץ אסטרטגי היסטורי.
ומה ישראל מקבלת? בעיקר חורים שחורים.
ההסכם הנוכחי מתעלם לחלוטין מהקווים האדומים של ישראל: אין בו התייחסות לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, ואין בו שום התחייבות להפסקת המימון והתמיכה בטרור השיעי ברחבי המזרח התיכון. טראמפ נראה כמי שרוצה הסכם "בכל מחיר", תוך שהוא מפגין נאיביות מסוכנת.
3+ציוצו האחרון, לפיו "איראן אפילו לא רוצה יותר נשק גרעיני", מעיד על חוסר הבנה מוחלט של היריב – או על ניסיון מכוון להונות את הציבור. האיראנים לא נטשו את שאיפותיהם הגרעיניות; הם פשוט הצליחו לכופף את טראמפ בלוחמה פסיכולוגית, למרות תבוסתם הצבאית.
הבחירות לקונגרס והמשוואה הלבנונית
הסיבה לנסיגה האמריקאית אינה נעוצה בלוח השנה החגיגי (יום העצמאות או המונדיאל), אלא בפוליטיקה פנים-אמריקאית קרה: מחירי הדלק, לחץ מתוך המפלגה הרפובליקנית והבחירות הקרבות לקונגרס.
אם טראמפ לא מסוגל להפעיל כוח צבאי ארבעה חודשים לפני הבחירות, קשה להאמין שיעשה זאת חודשיים לפניהן, כשיסתיימו 60 ימי המשא ומתן. האיראנים מבינים זאת היטב – הם כבר לא חוששים מהאיומים שלו.
3+ההשלכות כבר מורגשות בשטח, מול חיזבאללה. בעוד שבוושינגטון ובירושלים טוענים כי תנאי הלחימה בלבנון לא השתנו, המציאות מספרת סיפור אחר. איראן דורשת נצירת אש מוחלטת בלבנון, ולמרות שישראל לא הצהירה על כך רשמית, אנו רואים ריסון עצמי מסוכן.
בימים האחרונים נרשמו שלוש הפרות בוטות של חיזבאללה: חדירת מחבל לרכס רמים ושיגורי כטב"מים לשטחנו. לפי ההבנות המוקדמות, ישראל הייתה אמורה להגיב בתקיפת הדאחייה – אך היא נמנעה מכך.
3+המשוואה הזו צריכה להזכיר לכולנו את ימי ה"טפטופים" ובלוני התבערה בעזה לפני השבעה באוקטובר. אסור לנו להתרגל להפרות "קטנות", שכן הן תמיד מבשרות על האסון הגדול הבא. ישראל חייבת להיזהר שלא להישאב למסלול הכניעה שטראמפ סולל כעת לטהרן.
