הושלמו חקיקת ארבעת חוקי המשילות של הקואליציה שעלו להצבעה היום (רביעי) בקריאה טרומית, בתמיכת הסיעות החרדיות, על פי הסיכום שגובש עמם אתמול בתמורה לאישור חוק יסוד: לימוד התורה. מדובר בחוקים משמעותיים שישנו את מבנה השירות הציבורי ויאפשרו משילות לממשלה נבחרת לממש את מדיניותה תוך שליטה מלאה בזהות הדרג הבכיר והפקידות הציבורית שאמורים לשרת אותה. בקואליציה רואים בשורת חוקים אלה קריטיים במאבק בדיפ-סטייט ובניסיון לעקר את שלטון הפקידים והמשפטנים הבלתי נבחרים.
2+את החוקים יזמו חברי הכנסת שלום דנינו, אושר שקלים, צביקה פוגל ואחרים, כשמי שדחף אותם מאחורי הקלעים ודאג שיהיו חלק מההסכמות על החוקים בהם יתמכו הסיעות החרדיות היא לשכת ראש הממשלה.
החוק הראשון שאושר קובע כי יקום מנגנון אחיד למינוי, אי-מינוי והעברה מכהונה של בכירים בשירות המדינה, שלפיו הממשלה תהיה בעלת הסמכות המלאה והבלעדית בעניינים אלה, בכפוף לתנאי הכשירות הקבועים לתפקיד. על פי החוק, רשימת המשרות שעליהן מוצע להחיל את ההסדר הן הרמטכ״ל, מפכ״ל המשטרה, ראש השב״כ, ראש המוסד, נציב שב״ס, נציב שירות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל מחלקת הבג"צים, מנכ״לי משרדים ממשלתיים ומשניהם וכל בעל משרה שהמינוי לה דורש אישור ממשלה.
2+עוד קובע החוק כי מינויים ייעשו לפי הצעת שר או ראש הממשלה, כי הכנסת תהיה רשאית לקיים שימוע למועמדים ולהציג את המלצותיה לממשלה, וכי כהונת בכירים בשירות המדינה תסתיים בתוך 100 ימים מכינונה של ממשלה חדשה, אלא אם החליטה הממשלה אחרת. עוד מוצע לקבוע כי הממשלה תהיה רשאית להעביר מכהונה בכיר בשירות המדינה לאחר שניתנה לו הזדמנות להציג את עמדתו.
החוק השני שאושר, שהוא למעשה חוק משלים לראשון, הוא חוק הקובע כי יוקם מנגנון לבחינת עמידת המועמד בתנאי הכשירות לתפקיד, וכן ועדת שימועים של הכנסת שתערוך שימוע למועמד ותמסור את המלצותיה לממשלה. מוצע לקבוע מנגנון מפורט להליך מינוים כך שבחירת מועמד תהיה לפי שיקול דעתו של השר המופקד על הצעת המינוי, בדיקת עמידתו של המועמד בתנאי הכשירות הקבועים לתפקיד תהיה בידי ועדת הכשירות המוצעת, תינתן סמכות לוועדת השימועים של הכנסת המוצעת לקיים למועמד שימוע מתועד וכן להגיש את מסקנותיה לממשלה, אשר יפורסמו לציבור יחד עם התיעוד המצולם של השימוע לפני החלטת הממשלה בשאלת המינוי.
2+עוד קובע החוק כי אין להוסיף מגבלות על ההליכים הקבועים בסעיף זה לאיתור, הצעה ומינוי של מועמדים למשרת בכיר אלא בחוק. החוק גם קובע כי יש לערוך תיקונים עקיפים בחוקים שונים הנוגעים למינוי בכירים, ובהם היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה, המפכ"ל, ראש השב"כ, נציב שב"ס, מנהל רשות מקרקעי ישראל וראש המטה לביטחון לאומי, כך שיחול עליהם מנגנון המינוי המוצע.
חוק נוסף שאושר היום בכנסת בקריאה טרומית קובע כי מינויי בכירים בשירות המדינה יתבצעו על ידי הממשלה, לפי הצעת השר הממונה, ללא צורך באישור ועדה מייעצת. ואילו החוק הרביעי מבקש להסדיר את סמכותה של ממשלה חדשה שנבחרה להפסיק את כהונתם של נושאי בכירים במערכת הביטחון, המשפט והאוצר במהלך מאה הימים הראשונים לכהונתה, תוך שמירה על עיקרון הרציפות המוסדית.
