יו"ר כחול לבן בני גנץ חושף בספרו החדש "אנחנו", שעתיד להתפרסם בימים הקרובים, פרטים חדשים על הימים הדרמטיים שלאחר טבח שמחת תורה, המגעים להקמת ממשלת החירום והוויכוח שניהל עם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. בפרק העוסק באירועי ה-7 באוקטובר מתאר גנץ את פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת האווירה ששררה באותן שעות קשות.
3+"כשהגעתי לפגישה עם נתניהו באותו יום, לא התמקדתי בו, גם לא במחירים הפוליטיים", כתב גנץ. "התמקדתי באווירה ששררה בחדר ובמבואה. בחוץ עמדו קצינים שפופים. המזכיר הצבאי, האלוף אבי גיל, נכנס לישיבה שוב ושוב ובידיו פתקים. בכל פתק בשורה קשה מקודמתה".
בהמשך הוא מתאר את ההתכנסות של בכירי מפלגתו ואת ההחלטה להצטרף לממשלה: "באותו ערב התכנסנו במשרדי – בכירי המפלגה וצוות העבודה. ההחלטה להיכנס לממשלה התקבלה מתוך הבנה פשוטה: זו חובתנו וזו הדרך היחידה להשפיע על המתרחש במדינה, על הלחימה ועל גורל המדינה".
3+לדבריו, חלפו ארבעה ימים עד שהושגו ההבנות מול הליכוד. "ארבעה ימים חלפו בטרם סגרנו את התנאים: קבינט מלחמה מצומצם שייתן לנו השפעה אמיתית, הקפאה מוחלטת של ההפיכה המשטרית, והתחייבות שלא יפטרו בכירים בשירות המדינה".
גנץ התייחס גם להחלטתו של לפיד שלא להצטרף לממשלה וחושף את חילוקי הדעות ביניהם. "היו שטענו שאפשר להסתפק ב'רשת ביטחון' מחוץ לממשלה. מהקריה נסעתי ליאיר לפיד, שחשב שזה הזמן להציב אולטימטום בנוגע להמשך השותפות הקואליציונית עם בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר".
3+עוד כתב: "אני זוכר את הוויכוחים הללו. באותו רגע, כשכל אויבינו שקלו להצטרף למתקפה ולפתוח במערכה רב־זירתית, כל אלה היו זניחים בעיניי. ההחלטה הנכונה הייתה להצטרף לממשלה, לאחד את המדינה, להראות לאויב שאנחנו מדברים בקול אחד ופועלים ביחד".
בהמשך הפרק הבהיר גנץ כי בניגוד ללפיד ולאחרים, לא סבר שיש לדרוש את הוצאתם של השרים סמוטריץ' ובן גביר מהממשלה כתנאי להצטרפות. "בכנות, חשבתי שברגע של צורך קיומי באחדות בעם, לא לגיטימי להציג דרישות לפיצול", כתב. "רבים מלוחמינו הם בני הציונות הדתית וגם מצביעיו של בן גביר משרתים את העם. אמנם סברתי שאין מקום לנציגותם בפורום המצומצם, אבל חובתנו הייתה לחבק את החברה הישראלית כולה, משום שבאמת לא ידענו מה ילד יום".
3+גנץ הוסיף כי תמיכה בממשלה הייתה, לדעתו, צו השעה באותם ימים. "חשוב ונכון שניתן גיבוי מלא לממשלה. אם הטייסים טסים ו'אחים לנשק' חוזרים, אנחנו לא יכולים להישאר אדישים. זה מובן בסיעה, זה פחות מובן ליאיר לפיד".
הדברים המתפרסמים כעת מספקים הצצה נדירה לשיקולים שהובילו את גנץ להצטרף לממשלת החירום לאחר טבח שמחת תורה, ולמחלוקות שהתנהלו מאחורי הקלעים במחנה המרכז-שמאל בשעות ובימים הראשונים של המלחמה.
