עידן חדש של לוחמה דיגיטלית ומעקב גלובלי מגיע לשיאו, עם פריסתן המסיבית של עשרות אלפי קונסטלציות לוויינים חדשות המצוידות בטכנולוגיית בינה מלאכותית מתקדמת. המערכת המורכבת, המכונה "מכונת צפייה פלנטרית", הפכה למציאות מבצעית קיימת המשנה לחלוטין את ניהול הזירות הגיאופוליטיות בעולם. המהפכה הזו מובלת בצורה דומיננטית על ידי הממשל האמריקני ובאמצעות תשתית השיגור והתקשורת של חברת SpaceX, והיא מציבה את המדינות המפותחות במרוץ חימוש טכנולוגי ישיר מול מעצמות כמו סין ורוסיה, המנסות לפתח מערכות נגד בחלל החיצון, כך פורסם אתמול (רביעי) ברשת "סקיי ניוז".

ליבת המהפכה הטכנולוגית הנוכחית נשענת על היכולת להגיע לחלל בצורה זולה, מהירה והמונית. בעבר, שיגור לוויין דרש משאבי עתק של מדינות וארגוני חלל לאומיים, אך חברת SpaceX של אילון מאסק שינתה את המשוואה לחלוטין באמצעות פיתוח משגרים הניתנים לשימוש חוזר. החברה הפכה את הגישה למסלול לווייני נמוך, לנגישה והמונית, דבר שאפשר את פריסתה הרחבה של רשת Starlink ולווייני מעקב נוספים, המקיפים את כדור הארץ ומספקים כיסוי רציף של כל נקודה על הגלובוס.

החיבור בין זמינות המידע הלווייני לבין יכולות עיבוד נתונים מתקדמות הוליד את ה-"Digital Kill Web". בעוד שבעבר השרשרת המבצעית הצבאית – משלב הראייה, דרך שלב קבלת ההחלטות במפקדה ועד לשלב התקיפה – דרשה זמן ממושך, הרשת הדיגיטלית החדשה מקצרת את ההליך לזמנים קצרים וכמעט מיידיים.

המערכת משתמשת בלוויינים בעלי יכולות עיבוד מובנות, המבצעים סינון עננים אוטומטי, פענוח תמונות והורדת מידע ממוקד בלבד אל הקרקע. חברות לוויין מסחריות כמו Planet Labs, BlackSky ו-Maxar מספקות תמונות ברזולוציה גבוהה ובתדירות יומיומית, בעוד שמערכות בינה מלאכותית צבאיות, כדוגמת מערכת Maven Smart System של חברת Palantir, מעבדות את כמויות המידע העצומות. ה-AI מזהה דפוסי תנועה של כוחות, מדרג את רמת האיום של מטרות, ומציע למפקדים בשטח עדיפויות תקיפה בזמן אמת.

היעילות המבצעית של שילוב זה הוכחה באופן נרחב בשדות הקרב של המלחמה באוקראינה. רשת הלוויינים של Starlink סיפקה לצבא אוקראינה תשתית תקשורת קריטית וחסינה מפני שיבושים רוסיים, ואפשרה לכוון כטב"מים וארטילריה בדיוק גבוה על בסיס מודיעין לווייני מסחרי שהוזרם לשטח ללא הפסקה. שיתוף פעולה זה שרטט מחדש את האופן שבו מדינות המערב תופסות את השילוב של המגזר הפרטי במלחמות מודרניות.

הקמתה של רשת המעקב הפלנטרית אינה חפה מסיכונים אסטרטגיים ואתיים חמורים, המעוררים דאגה עמוקה בקרב מומחי משפט וביטחון בין-לאומי. העלייה החדה במספר הלוויינים הפעילים במסלול נמוך – המגיעים כיום לעשרות אלפים – מייצרת בעיות סביבתיות חלליות קשות, ובהן זיהום אור הפוגע במחקרים אסטרונומיים, וסכנה מוחשית של הצטברות פסולת חלל שעלולה להוביל לתגובת שרשרת שתשבית מסלולים שלמים. כמו כן, ישנה דאגה שהמערכת תשמש לצפייה באזרחים פרטיים ולפגיעה בפרטיותם.

במישור המבצעי, השילוב של בינה מלאכותית ברשת התקיפה מעלה את החשש מפני טעויות זיהוי קטלניות של ה-AI שיגררו פגיעה באזרחים חפים מפשע. הקהילה הבין-לאומית מזהירה מפני פיתוחם של כלי נשק אוטונומיים לחלוטין המסוגלים לסגור מעגל תקיפה ולבצע הרג ללא מעורבות או בקרה של עין אנושית. מעבר לכך, קיימת דאגה עמוקה מהפרת הפרטיות האזרחית, כאשר היכולת לעקוב אחר תנועות של יחידים מהחלל הופכת לכלי מעקב המוני פוטנציאלי בידי ממשלות.

המשמעות הגיאופוליטית המרכזית של "מכונת הצפייה הפלנטרית" היא ריכוז כוח חסר תקדים בידיה של ארצות הברית, אך לצד זאת – יצירת תלות מוחלטת ומסוכנת של הממסד המדיני והצבאי האמריקני באדם פרטי אחד, אילון מאסק. העובדה שחברה מסחרית כמו SpaceX שולטת ברוב מוחלט של יכולות השיגור והתקשורת הלוויינית בעולם המערבי, מעניקה לה מנוף לחץ אדיר על החלטות ביטחוניות של מדינות ריבוניות, כפי שקרה כאשר הוגבלו שירותי Starlink באזורים מסוימים באוקראינה על פי שיקול דעתה של החברה.
