מאז מתקפת טבח ה-7 באוקטובר, מדינת ישראל מתמודדת לא רק בחזית הצבאית, אלא גם במלחמה על הצינורות הכלכליים המזינים את ארגוני הטרור. מחקר חדש ויוצא דופן של אגף מחקר וקש"ח במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, חושף כיצד תחת מסווה של "סיוע הומניטרי לעזה", פועלת באירופה מערכת משומנת לגיוס כספים עבור חמאס וארגוני טרור נוספים.
2+המספרים שמאחורי ה"צדקה"
הדו"ח, שכותרתו "הכסף שמאחורי המסך", מנתח עשרות קמפיינים שהושקו בפלטפורמות גיוס המונים פופולריות כמו JustGiving, HelloAsso ו-Global Giving. לפי ממצאי המחקר, למעלה מ-45 קמפיינים משמעותיים של כ-40 גופים שונים גייסו סכום מצטבר של לפחות 9.5 מיליון דולר. החוקרים מדגישים כי מדובר ב"קצה הקרחון" בלבד, שכן הסכומים הללו מתייחסים רק לפלטפורמות הגלויות, בעוד שמיליוני דולרים נוספים עוברים דרך אתרי הארגונים עצמם, העברות בנקאיות ישירות, אפליקציות תשלום ואף מטבעות קריפטוגרפיים.
שיטת הפעולה: ניצול הומניטרי וקשרים לטרור
המחקר מבחין בין שני סוגי קשרים לטרור:
קשרים ישירים: ארגונים שראשיהם הם פעילי חמאס מוכרים, או גופים שהוכרזו רשמית כארגוני טרור. דוגמה בולטת היא ארגון Interpal בבריטניה, המוגדר כארגון טרור בישראל ובארה"ב, וארגון Al-Khair Foundation, שבו כיהן חוסאם מנצור – ראש מחלקה במנגנון ביטחון הפנים של חמאס – כמנהל הארגון בעזה עד שחוסל על ידי צה"ל ביולי 2024.
2+קשרים עקיפים: ארגונים המשתפים פעולה עם "ארגוני קש" של חמאס או החזית העממית (חז"ע), או כאלו המשתמשים ברטוריקה התומכת בטרור. המחקר חושף כי בארגון "רופאים ללא גבולות" (MdM) בצרפת הועסק פאדי אלואדיה, פיזיותרפיסט שהיה במקביל מומחה טילים של הג'יהאד האסלאמי.
המוקדים המרכזיים באירופה:
• בריטניה: המוקד המרכזי והפעיל ביותר. בפלטפורמות גיוס ההמונים בלבד זוהו קמפיינים בשווי של כ-14 מיליון דולר. ארגונים כמו Islamic Relief Worldwide ו-Human Appeal בולטים בהיקפי הגיוס שלהם, למרות קשריהם המוכרים לגופים המזוהים עם חמאס.
• צרפת: קמפיינים שגייסו כ-1.4 מיליון אירו. בולט הקולקטיב Urgence Palestine, שפעילים בו הביעו תמיכה גלויה באירועי ה-7 באוקטובר ואף אסרו לבקר את מעשי האונס של חמאס באירועיהם.
• ספרד: המחקר מצביע על כך שהמדיניות של ממשלת השמאל הנוכחית יצרה תשתית נוחה לארגונים פרו-פלסטיניים קיצוניים. ארגונים כמו Paz con Dignidad גייסו מאות אלפי אירו שהועברו לארגון "אלעודה", המזוהה כזרוע של החזית העממית.
• הולנד: פעילות מצומצמת יותר אך מטרידה, הכוללת את ארגון Stichting Kifaia, שמייסדתו הצדיקה את טבח ה-7 באוקטובר כ"מרד נגד הכיבוש".
2+פער השקיפות והיעדר הפיקוח
אחד הממצאים המדאיגים ביותר במחקר הוא הפער החריף בשקיפות. בעוד שהציבור יכול לראות את הקמפיין ואת היעד המוצהר, כמעט ולא ניתן להתחקות אחר היעד הסופי של הכסף בתוך רצועת עזה. ברוב המוחלט של המקרים, לא ניתן היה לאתר את חשבונות הבנק של מקבלי הכסף בעזה, מה שמעלה חשש כבד כי הכספים משמשים לשיקום תשתיות טרור ומימון פעילות חמאס.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי: "מדובר בסיכון ביטחוני שאסור להתעלם ממנו. מדינות אירופה תתעוררו – כספים המועברים גם תחת מעטפת הומניטרית עלולים להגיע לגורמים הקשורים לחמאס. מצופה מהפלטפורמות לפעול בצורה תקיפה נגד התופעה".
מנכ"ל משרד התפוצות, אבי כהן סקלי: "זוהי תופעה רחבה בהרבה מהנראה לעין. גיוס של 9.5 מיליון דולר בערוצים גלויים הוא רק קצה הקרחון. זהו אתגר ביטחוני, מדיני וכלכלי שמחייב מענה מערכתי מצד הקהילה הבינלאומית".
המחקר של משרד התפוצות מהווה תמרור אזהרה למדינות המערב ולפלטפורמות הטכנולוגיות, ומדגיש את הצורך הדחוף בפיקוח הדוק על זרמי הכספים כדי למנוע מנדיבות ליבם של תורמים תמימים להפוך לדלק במנוע הטרור של חמאס.
