היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שלחה היום (שישי) מכתב למזכיר הממשלה יוסי פוקס שבו צוין כי הממשלה הפכה לממשלה יוצאת ומרחב הפעולה שלה צומצם משמעותית. במכתב רשמי ששלחה למזכיר הממשלה יוסי פוקס, הדגישה היועמ"שית כי בעקבות אישור התיקון לחוק מימון מפלגות בלילה האחרון, ישראל מצויה רשמית בתוך "תקופת בחירות" לקראת הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר.
קבלת החלטות על ידי הממשלה והשרים בתקופת בחירות
במסגרת ההנחיות, הבהירה בהרב-מיארה כי על הממשלה מוטלת חובה חוקית לריסון. בפנייה למזכיר הממשלה היא הדגישה את האיזון הנדרש בין חובת העשייה לבין האיפוק: "קשה לקבוע מסמרות מראש בעניין זה של היקף המגבלות החלות. כדברי בית המשפט, מדובר בשאלות של 'איזון עדין' בין חובת העשייה לבין הריסון והאיפוק הנדרשים, וההחלטה בכל מקרה ומקרה היא פרי של איזון בין השיקולים השונים הנוגעים לעניין בנסיבות אותו מקרה".
היועמ"שית דרשה כי מזכירות הממשלה תוודא שכל הצעה להחלטה שתועלה לדיון בממשלה או בוועדות השרים תלווה בחוות דעת משפטית המתייחסת למגבלות אלו. "על השרים, והרשויות המוסמכות האחרות במשרדי הממשלה, לערוך בדיקה מוקדמת בעניין זה מול היועץ המשפטי של המשרד הנוגע בדבר בטרם קבלת החלטה". בימים הקרובים צפויות להתפרסם הנחיות מפורטות יותר בנוגע לתחומי עשייה ספציפיים, כגון מינויים, תמיכות, חקיקת משנה והתקשרויות בינלאומיות.
1+ההנחיות הנוכחיות מגיעות לאחר אישור התיקון לחוק מימון מפלגות בלילה האחרון, אשר הוביל להכרזה על פגרת בחירות החל מה-18 ביולי 2026. המהלך משקף את השתלשלות האירועים הפוליטיים בשבועות האחרונים, בהם התנהל שיח סביב אפשרות הקדמת הבחירות, ששיאו באישורה של הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים וחמש בקריאה ראשונה.
המשמעות של הפיכת הממשלה ל"ממשלה יוצאת" היא משפטית וציבורית עמוקה: הפסיקה קובעת כי ממשלה בתקופת בחירות נדרשת לאיפוק מוגבר כדי למנוע מצב שבו הממשלה המכהנת מנצלת את משאבי המדינה לטובת המערכת הפוליטית שלה. מטרת ההנחיות היא להגן על האינטרס הציבורי ולמנוע מציאות שבה הממשלה הנכנסת ניצבת בפני עובדות מוגמרות שאינן ניתנות לשינוי, מה שמחייב את השרים לבחון כל החלטה בראי החיוניות והדחיפות שלה.
