מליאת הכנסת אישרה לפני זמן קצר היום (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5), התשפ"ו-2026, המבקשת לבטל את ההסדרים שאפשרו פעילות של גופי כשרות פרטיים במסגרת רפורמת הכשרות שהונהגה בשנת 2021. ההצעה עברה ברוב של 49 חברי כנסת מול 34 מתנגדים ותועבר כעת להמשך דיונים בוועדת החוקה.
2+על פי ההצעה, הסמכות למתן תעודות הכשר תחזור להיות בידי מועצת הרבנות הראשית לישראל, רבנים מקומיים שהוסמכו לכך והרבנות הצבאית. בנוסף, החוק מבקש להסדיר מחדש את תקני הכשרות, פעילות המשגיחים והפיקוח על מערך הכשרות בישראל. הצעת החוק נועדה לבטל את הרפורמה של השר לשירותי דת בממשלה הקודמת מתן כהנא שביקשה להפקיע את סמכויות הכשרות מידי הרבנות הראשית ולהעניק אותם גם לגופים פרטיים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, תמך במהלך ואמר במליאה כי "בנושא של כשרות צריכה להיות מקצוענות. צריך לתקן את העניין הזה באופן מסודר. כאשר יש מוצר שיש עליו כשרות – הכשרות צריכה להיות אמיתית". מנגד, ח"כ משה טור-פז תקף את ההצעה וטען כי מדובר בצעד שיחזק את המונופול של הרבנות הראשית. לדבריו, "החוק הזה מנסה להשליט את הרבנות הראשית על דיני הכשרות ומבטל את הרפורמה החשובה של השר לשעבר מתן כהנא. החוק הזה לא מוסיף כשרות, אלא מרחיק אנשים מהיהדות שלהם".
2+בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הרפורמת של מתן כהנא הביאה בפועל להפרטת תחום הכשרות, כאשר גופים פרטיים קיבלו אפשרות להעניק שירותי השגחה ותעודות כשרות. יוזמי החוק טוענים כי מצב זה עלול ליצור ניגודי עניינים ולהכניס שיקולים כלכליים לתחום שנדרש להיות מפוקח ומבוקר על ידי גורם ציבורי.
בסיעת ש"ס, שיזמה את המהלך, בירכו על אישור החוק וטענו כי מדובר ב"צעד חשוב לתיקון הנזק שגרמה רפורמת הכשרות ההרסנית של מתן כהנא". במפלגה הדגישו כי החוק יחזק את מעמדה של הרבנות הראשית כגורם המוסמך והאחראי על מערך הכשרות במדינת ישראל.
