יותר מארבעה עשורים חלפו מאז נפל חלל צה"ל יקותיאל יהודה כץ הי"ד, עד שגופתו הוחזרה ארצה והוא זכה לבוא לקבר ישראל. השבוע, במהלך ניחום אבלים בבית המשפחה, חזר הרב הראשי לישראל, הרב קלמן מאיר בר, אל הימים שבהם ישבו השניים יחד בבית המדרש – ושיתף בזיכרון אחד שנצרב בו מאז.
הרב בר, שלמד בחברותא עם יהודה בישיבת כרם ביבנה, סיפר על הרגע שבו הגיע זמנם של בני הישיבה להתגייס לצה"ל. האוטובוסים כבר המתינו בשער כדי לקחת את הבחורים לבסיס, ויהודה נכנס לרגע לחדר השירותים.
אלא שביציאתו הוא לא המשיך אל האוטובוס.
יהודה הסתובב, חזר אל תוך הישיבה, נכנס לבית המדרש, שהה בו לרגע – ורק אז יצא שוב מהישיבה ועלה להסעה שהמתינה בחוץ. כשחבריו תהו מדוע עשה את הדרך חזרה, תשובתו הייתה פשוטה – אך הפכה למשפט שמלווה את זכרו עשרות שנים לאחר מכן: "לא יוצאים לצבא משירותים – יוצאים לצבא מבית המדרש".
44 שנים לאחר נפילתו: רס"ל יהודה כץ מובא למנוחות בהר הזיתים
לדברי הרב הראשי, לא היה מדובר במחווה מקרית. אותו חיבור בין התורה לבין השליחות הצבאית אפיין את יהודה גם בהמשך הדרך. כשהגיעו הבחורים לנקודת הריכוז של החיילים לקראת היציאה למשימה, היה דווקא יהודה זה שסחף את חבריו. הוא הוביל את מעגלי הריקודים והשמחה לפני היציאה, כשהרצינות והמשמעת שאפיינו אותו בבית המדרש קיבלו ביטוי גם במדים.
הרב בר סיפר כי יהודה היה שקוע כל כך בלימוד התורה, עד שנהג לשבת כשפניו מופנות אל הקיר כדי שלא לאפשר למתרחש סביבו להסיח את דעתו. אותה תכונה, לדבריו, ליוותה אותו גם כשעזב את ספסלי הישיבה ויצא לשרת בצה"ל.
"גאולה אמיתית לא משאירה אף אחד מאחור"
במהלך ניחום האבלים התייחס הרב בר גם למשמעות העמוקה של השבת גופתו של יהודה ארצה לאחר יותר מ-40 שנה. הרב חזר אל יציאת מצרים ואל משה רבנו, שבשעה שעם ישראל כולו יצא מעבדות לחירות לא שכח את עצמותיו של יוסף: "גאולה אמיתית לא יכולה להתקיים כשמשאירים משהו מאחור. 'וייקח משה את עצמות יוסף עמו' – עמו, כדי שיהיה דוגמה לכולנו".
יותר מארבעה עשורים לאחר שיצא יהודה לדרכו ולא שב, המעגל נסגר והוא הובא למנוחת עולמים בארץ שעליה יצא להגן. "יהודה מהווה דוגמה ומופת למסלול של בן עלייה", סיכם הרב הראשי.
