לפני שאישרה הכנסת את חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בקריאה ראשונה, הספיקה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לצאת נגדו בכמה הזדמנויות. בהרב-מיארה התנגדה נחרצות להצעת החוק. לדברי בהרב-מיארה "הכינוי חוק 'פיצול' מטעה, אין זה פיצול אלא ריסוק". עוד אמרה היועמ"שית כי "החוק הזה יהפוך את שומרי הסף ואת האמונים על אכיפת הדין במדינת ישראל ל"כאלה התלויים בדרג הפוליטי".

אלא שבניגוד מוחלט לדבריה, בשעה שמונתה לתפקיד על ידי הממשלה הקודמת, הבהיר לה שר המשפטים דאז גדעון סער שבכוונתו להעביר חוק לפיצול תפקיד היועמ"ש עוד במהלך הקדנציה שלה בתפקיד, וכל זאת טרם מינויה. בהרב-מיארה לא הביעה התנגדות להתמנות לתפקיד על אף ההתחייבות שיפוצל.
בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין סיעת תקווה חדשה לממשלת בנט-לפיד נאמר במפורש כי "הצדדים מסכימים כי יש לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהתאם לכך, שר המשפטים יביא הצעה לאישור הממשלה בדבר פיצול כאמור. בטרם קבלת ההחלטה יתקיים דיון במליאת הממשלה". הדברים, כאמור, הובאו לידיעת בהרב-מיארה טרם מינויה על ידי סער, ללא שום התנגדות מצידה.

הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה משנה מהיסוד את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, שהיה נהוג בישראל מאז הקמת המדינה. יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, הבהיר כי לאחר 37 דיונים מעמיקים, הנוסח המעודכן משקף את ההכרעות הנחוצות כדי לסיים את ריכוז הכוח החריג שנמצא כיום בידי אדם אחד.
על פי המודל החדש שאושר: היועץ המשפטי לממשלה ימונה באופן ישיר על ידי הממשלה, לפי המלצה משותפת של ראש הממשלה ושר המשפטים. משך כהונתו יהיה צמוד לזה של הממשלה הממנה, והוא ירכז את הייעוץ המשפטי ואת ייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ומנהליים. החוק קובע כי במקרים מסוימים, הממשלה תוכל להכריז כי חוות דעתו אינה מחייבת ואינה משקפת את הדין.
מנגד, התובע הכללי ינהל באופן עצמאי לחלוטין את התחום הפלילי והעמדה לדין. הוא ימונה לתקופה קבועה של שש שנים מתוך רשימת מועמדים שתגבש ועדה מקצועית. בנוסף, החוק מציג מנגנונים חדשים ומחמירים לפתיחה בחקירה או הגשת כתבי אישום נגד אישי ציבור בכירים, אשר יחייבו מעתה קבלת אישור מוקדם מצד בית משפט מחוזי ומצד ועדת בכירים מיוחדת.
