accessibility-icon
share-icon
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הכנסת אישרה ללא מתנגדים את חוק הקדמת הבחירות בקריאה ראשונה

אפרת ברינר

אפרת ברינר

יז סיון ה'תשפו (02.06.26)

8

1

like

9

dislike

הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25 עברה בקריאה ראשונה, צעד המסמן את תחילת הקץ הרשמי של הממשלה הנוכחית, שבועיים בלבד לאחר שהחוק עבר בקריאה טרומית ברוב מוחץ של 110 חברי כנסת • כעת, עיקר המתח הפוליטי עבר לקרב על מועד הקלפיות: מפלגת ש"ס בראשות אריה דרעי דורשת בחירות בתחילת ספטמבר בשל הקרבה לימים הנוראים, בעוד נתניהו נאבק לאחר את הקץ לשלהי חודש אוקטובר


רוצה שנקריא לך?

מגישים

הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיזורה, והעלתה את המערכת הממשלתית והמפלגתית לכוננות עליונה לקראת קמפיין בחירות חדש. הצעת החוק צפויה לעלות עוד היום להצבעה במליאת הכנסת, וברגע שתאושר, היא תוחזר מיידית לוועדה כדי להכינה לאישור הסופי בקריאה שנייה ושלישית.

maximize-image
images-count5+
ארכיון | דויד כהן / פלאש 90

לאחר אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, היא תוחזר מיידית אל הוועדה כדי להכינה לשלבי האישור הסופיים. בשלב זה, תידרש הכנסת להצביע על החוק בקריאה שנייה ושלישית, וברגע ששתי הקריאות האחרונות הללו יעברו ויאושרו סופית, יגיע הקץ הרשמי של הממשלה והכנסת ה-25 תפוזר באופן מוחלט.

מיד לאחר מכן, המערכת הפוליטית כולה תעבור רשמית למצב של קמפיין בחירות ובזק, וההיערכות תתמקד בלוח הזמנים לקראת פתיחת הקלפיות והבחירות לכנסת ה-26. בשלב זה, ועדת הבחירות המרכזית בראשות השופט סולברג תיכנס לפעולה מהירה, כאשר בשל זירוז הליכי החקיקה הנוכחיים היא תוכל לקיים את מערכת הבחירות הכללית גם בטווח זמן קצר ומהיר יותר מ-90 הימים המלאים שהיו מחויבים בעבר על פי חוק.

maximize-image
images-count5+
ארכיון | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התאוצה הפתאומית שקיבל חוק פיזור הכנסת הלילה היא תולדה ישירה של קריסת חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון. רק לפני שבועיים אישרה מליאת הכנסת ברוב של 110 תומכים ללא מתנגדים את חוק הפיזור בקריאה טרומית, כאשר הקואליציה אפשרה לחוק של מפלגת כחול לבן לעבור כדי לאותת לשותפות החרדיות שהיא קשובה לדרישותיהן. אולם, האסטרטגיה של נתניהו להשתמש בחוק הגיוס כבלם לעצירת הפיזור נכשלה.

ראש הדסק הפוליטי של ערוץ 14, מתי טוכפלד, פירט את מאחורי הקלעים של קריסת חוק הגיוס: "מקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו מודים כי אפסו הסיכויים לאשר את חוק הגיוס בקדנציה הנוכחית, זאת לאחר הודעת נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה הרב דוב לנדו אמש כי חברי סיעתו לא תומכים בהעברת החוק לפני הבחירות. נתניהו ערך קרב בלימה בניסיון להציל את החוק ולהביאו להצבעה בכל זאת, אולם הבוקר נאצלו אנשי נתניהו להודיע ליו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט כי החוק למעשה נבלם סופית ולא יאושר בכנסת הנוכחית".

maximize-image
images-count5+
מליאת הכנסת, ארכיון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

כעת, בתוך הקואליציה ומול האופוזיציה מסתמן רוב מוצק לקיומן של הבחירות כבר בחודש ספטמבר הקרוב, אך חילוקי דעות קשים נותרו לגבי התאריך המדויק. מפלגת ש"ס בראשות אריה דרעי הודיעה כי היא מעוניינת במועד בתחילת ספטמבר בשל הקרבה לימים הנוראים, בעוד נתניהו מנהל מאבק ממושך לדחות את הקץ ולסגור על שלהי חודש אוקטובר, קרוב ככל הניתן למועד הבחירות המקורי.

הכתב הפוליטי מוטי קסטל וראש הדסק מתי טוכפלד הבהירו כי השיקולים לקביעת התאריכים בספטמבר מורכבים במיוחד ומערבים שיקולים לוגיסטיים ומגזריים רגישים בתוך גוש הימין: "המועד הבא האפשרי, בהתחשב בלוח השנה העברי, הם ה-8 וה-15 בספטמבר. הדבר מעניק לכנסת שבוע או שבועיים נוספים להעביר את החוק לפיזור הכנסת, אולם גורמים בסיעות הימין הביעו חשש שהסמיכות של תאריכים אלה לראש השנה עשוי לפגוע קשות ביכולת השתתפותם בבחירות של מאות אלפי האנשים הנוסעים לאומן, לקברו של רבי נחמן מברסלב. מדובר בקולות שברובם מצביעים למפלגות החרדיות ולמפלגות גוש הימין".

maximize-image
images-count5+
ארכיון | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

במקביל לחילוקי הדעות על לוח הזמנים, כתבנו בכנסת אברהם חסון דיווח על הודעה בלתי שגרתית שהגיעה מכיוונה של ועדת הבחירות המרכזית, בראשות שופט בית המשפט העליון נעם סולברג. בוועדה ביקשו להרגיע את המערכת הפוליטית הלחוצה והבהירו כי לוח הזמנים גמיש: "אף שבכל מערכות הבחירות בעבר הוקצו לוועדת הבחירות 90 ימים מלאים להיערכות המחויבים על פי חוק, הרי שבשל הנוהל הנוכחי וזירוז החקיקה, ניתן יהיה לקיים את הבחירות לכנסת ה-26 גם אם החוק יאושר סופית בקריאה שנייה ושלישית בטווח זמן קצר יותר מ-90 יום".

ההחלטה הדרמטית של הרב דוב לנדו לבלום את חוק הגיוס שמטה למעשה את הקרקע תחת המשך קיומה של הממשלה הנוכחית, והוכיחה פעם נוספת כי סוגיית גיוס בני הישיבות נותרה סוגיה בוערת. נתניהו, שנלחם בשיניים כדי להחזיק את הקואליציה באמצעות תמרונים בוועדת החוץ והביטחון, גילה כי הגוש החרדי אינו מוכן לספוג את הלחץ הציבורי והמשפטי סביב החוק בקדנציה הנוכחית, ומעדיף ללכת למשפט הבוחר.

maximize-image
images-count5+
ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ההודעה הבלתי צפויה של השופט סולברג וועדת הבחירות המרכזית, המאפשרת לקצר את תקופת ההיערכות לפחות מ-90 יום, מעניקה לקואליציה ולאופוזיציה חופש פעולה חסר תקדים לקבוע מועד בזק לבחירות. עם זאת, "מלכוד אומן" עשוי לטרוף את הקלפים לגוש הימין: קיומן של בחירות באמצע ספטמבר, בדיוק בשבוע שבו מאות אלפי חסידים ואנשי ימין טסים לקברו של רבי נחמן מברסלב באוקראינה, מהווה סיכון אלקטורלי אדיר שיכול לעלות למפלגות החרדיות והדתיות במנדטים קריטיים, מה שצפוי להגביר את הלחץ על דרעי להתפשר על תאריך מאוחר יותר.

עקבו אחרינו גם ב-Google News