יוסי לוי, מנכ"ל עמותת "נצח יהודה" – הגוף המוביל בישראל לשילוב חרדים בצה"ל וסגן-אלוף במילואים, פנה היום (שני) במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כץ, בדרישה לעצור את גל מעצרי בחורי הישיבות החרדים שאירע בתקופה האחרונה.

לוי, הפועל במשך שנים ארוכות לשילוב צעירים חרדים בשירות קרבי ומשמעותי בצה"ל, מזהיר במכתבו כי החרפת הצעדים, לצד השימוש בסנקציות ובמעצרים, משיגים בפועל תוצאה הפוכה ורק מרחיקים את פתרון סוגיית הגיוס.
"הדרך לחבר בין חלקי העם ולהרחיב את מעגל המשרתים אינה עוברת דרך איומים, סנקציות, מעצרים ושיח של עימות", כתב לוי לראשי המערכת. "צעדים אלו אינם מקרבים פתרון, הם מרחיקים אותו. ההתקפה הישירה על עולם התורה ובני הישיבות פוגעת באופן ישיר בגיוס חרדים לשירות משמעותי".

"הצעירים יחזרו בהם מכוונתם להתגייס"
בהמשך מכתבו, הוסיף מנכ"ל העמותה כי קיימים אלפי צעירים במגזר החרדי שאינם לומדים בישיבות ואינם משרתים, וכי בהם בדיוק יש למקד את מאמצי השילוב, תוך שמירה קפדנית על מעמדם של לומדי התורה.
לדבריו של לוי, המשך קו המעצרים הנוכחי יוביל לפגיעה קשה במוטיבציה בשטח, ויגרום לכך שגם צעירים חרדים המעוניינים להתגייס בימים אלו לתפקידי לחימה – יחזרו בהם בסופו של דבר מכוונתם להצטרף לשורות הצבא.

הנתונים נחשפו: זינוק של מאות אחוזים
מנתוני הצבא שהוצגו בוועדת חוץ והביטחון לפני מספר שבועות עולה כי בשלוש השנים האחרונות חל זינוק דרמטי ומאות אחוזים בהיקפי גיוס החרדים. בזמן שבתקופה שקדמה למלחמה עמד ממוצע המתגייסים מהמגזר על כ-700 בשנה בלבד, הרי שמתחילת המלחמה ובתקופת הממשלה הנוכחית המספרים טיפסו באופן חד.
בשנה הראשונה למלחמה זינק הנתון לכ-2,200 מתגייסים, ובהמשך הוסיף לעלות והגיע לכ-2,800 מתגייסים בשנה. מגמת הצמיחה נמשכת באופן עקבי גם בשנת הגיוס הנוכחית של 2025, כאשר כבר במחציתה הראשונה נספרו כ-1,860 מתגייסים חרדים.

תא"ל טייב הסביר לחברי הוועדה כי הגידול המרשים במספרים נובע משילוב של שני גורמים מרכזיים. מצד אחד, קיימת תנועה פנימית עמוקה בתוך הציבור החרדי של צעירים שאינם יכולים עוד לעמוד מנגד ומבקשים להצטרף לצה"ל, מהלך שנתמך בפתיחת מסלולים מגוונים המותאמים לאורח חייהם.
מצד שני, נציג הצבא אישר כי גם לסנקציות הכלכליות והחוקיות יש השפעה ישירה, וחלק לא מבוטל מהמלש"בים מגיעים להסדיר את מעמדם או לבחור במסלול שירות לאחר שנעצרו והבינו כי לא נותרה להם ברירה אחרת.
