היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פרסמה הערב (ראשון) מסמך המשרטט שלב נוסף במאבק שמנהלת המדינה נגד מוסדות תורניים שבהם לומדים בני ישיבות המוגדרים כחייבי גיוס. לאחר עצירת תקציבי הישיבות בעקבות פסיקות בג"ץ, כעת מבקשת המדינה לפגוע גם באחד ממקורות המימון המשמעותיים של המוסדות – הטבות המס הניתנות לתורמים באמצעות סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

לפי ההחלטה, רשות המסים תפרסם בימים הקרובים שינוי מדיניות שלפיו מוסדות תורניים המבקשים לקבל או לחדש אישור לזיכוי מס יידרשו להוכיח כי תלמידיהם הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא. ראשי הישיבות יידרשו לחתום על תצהירים מפורטים ולהעביר למדינה את פרטי התלמידים, כולל מספרי תעודות זהות, כדי לאפשר הצלבה מול מאגרי המידע של צה"ל.
המשמעות המעשית היא שגם מוסדות שכיום נהנים מהטבת המס עלולים לאבד אותה אם לא יעמדו בדרישות החדשות. ברשות המיסים כבר החלו לגבש מאגרי מידע משולבים יחד עם משרד החינוך ורשות התאגידים, במטרה לאתר מוסדות רלוונטיים ולהחיל עליהם את המדיניות החדשה.

במקביל, במסמך נכתב כי יוקם צוות ייעודי למניעת "ערוצי מימון עוקפים", לאחר שבג"ץ קבע כי יצירת מנגנוני מימון חלופיים עלולה לעמוד בניגוד לפסקי הדין שניתנו בנושא. הצוות יגבש נהלי פיקוח ובקרה חדשים ויבחן דרכים למנוע העברת כספים למוסדות שייפגעו מההגבלות.
עבור ראשי הישיבות והציבור החרדי מדובר בעוד חוליה בשרשרת הצעדים שננקטו בשנה האחרונה בעקבות פסיקות בג"ץ בנושא הגיוס. אם התוכנית תיושם במלואה, היא עלולה לפגוע לא רק בתקציבי המדינה המועברים למוסדות, אלא גם ביכולתם לגייס תרומות בהיקפים משמעותיים – מהלך שעשוי להשפיע באופן דרמטי על עולם התורה כולו.
כידוע, סעיף 46 לפקודת מס הכנסה הוא אחד הכלים המשמעותיים ביותר לעידוד פילנתרופיה בישראל, והוא מהווה צינור חמצן כלכלי עבור עמותות ומוסדות ציבור. המנגנון עובד בשיטה של זיכוי ממס: כאשר אדם או תאגיד תורמים כסף למוסד שקיבל את האישור הרשמי מהמדינה (המוגדר כ"מוסד ציבורי" לפי הסעיף), הם זכאים לקבל בחזרה מהמדינה 35% מסך התרומה כזיכוי ממס ההכנסה שהם חבים בו (עבור חברות הזיכוי הוא בגובה מס החברות). עבור המוסדות, האישור הזה הוא "תו תקן" יוקרתי. בלעדיו, תורמים גדולים עלולים להימנע מהעברת כספים, שכן התרומה הופכת ליקרה הרבה יותר עבורם.
