אתמול התבשרנו על הסכמות סביב טיוטת הסכם בין ארצות הברית לאיראן. אמנם תשובתם הסופית של הנשיא טראמפ והמנהיג העליון האיראני מוג'תבא חמינאי עדיין לא התקבלו, אבל הכיוון דיי ברור וצריך להודות – לא טוב לישראל.
7+שלושה חודשים בדיוק אחרי שארצות הברית וישראל יצאו למבצע היסטורי באיראן, שכלל תקיפות חסרות תקדים והישגים צבאיים משמעותיים, מסתמן שהמערכה המדינית הולכת דווקא לכיוון ההפוך וישנו פער אדיר בין ההישג הצבאי לזה המדיני המסתמן.
במקום למנף את ההישגים הצבאיים, להעמיק את הלחץ ולהביא לפירוק אמיתי של תוכנית הגרעין ושל המשטר האיראני, המערב שוב נופל בדיוק לתוך הפח שטהרן טומנת לו. הסכם שמטרתו לקנות שקט זמני.
7+וזה קורה דווקא שמשטר האייתולות נמצא בנקודת החולשה הקשה ביותר שלו מיום היווסדו. המשטר האיראני ספג אבדות כבדות, איבד חלק משמעותי מהיכולות הצבאיות שלו, הכלכלה האיראנית קורסת, והלחץ הפנימי בתוך המדינה הולך וגובר. זו הייתה אמורה להיות הנקודה שבה מהדקים את טבעת החנק סביב שלטון האייתולות, לא הרגע שבו מעניקים לו חמצן.
המשטר האיראני לא נכנס למשא ומתן כדי לוותר על תוכנית הגרעין שלו, על מערך הטילים שלו או על האחיזה האסטרטגית שלו במצרי הורמוז. הוא נכנס למשא ומתן כדי לקנות זמן, להוריד לחץ, לשחרר סנקציות, לשקם את הכלכלה ולהבטיח את הישרדותו. מבחינת טהרן, כל הסכם הוא תחנת ביניים בדרך להתעצמות מחודשת ולחזרה לנקודה שבה הייתה ערב המלחמה.
7+ולכן השאלה איננה רק אם יהיה הסכם, אלא מה ההסכם הזה משאיר בידי האיראנים. אם אכן ייחתם הסכם, ישראל חייבת להבטיח שלפחות שלוש עקרונות יישמרו. בלעדיהם, ההסכם לא רק שלא יפתור את הבעיה, אלא עלול להחזיר את איראן במהירות לנקודה שבה הייתה ערב המלחמה ולמצב אותם מבחינה בנ"ל בנקודה טובה יותר.
ראשית, ההתעקשות הישראלית, ובעקבותיה גם האמריקאית, על הוצאת 450 ק״ג האורניום המועשר מאיראן היא נכונה וחשובה. אבל הוצאת האורניום הייתה צריכה להיות ראשית הצירים במו״מ, לא נושא שנדחה לסוף הדיונים. וגם זה לא מספיק. הדרישה חייבת לכלול עצירה מוחלטת של העשרת האורניום, משום שכל עוד הידע, התשתיות ויכולות ההעשרה נשארים בידי איראן, הדרך שלה לחזור במהירות להעשרה של אורניום נוסף היא מהירה מאוד.
7+שנית, אסור למערב לשחרר כספים מוקפאים או להסיר סנקציות. דווקא עכשיו, כשהכלכלה האיראנית נמצאת בחנק והלחץ הפנימי גובר, הלחץ הכלכלי הוא המנגנון המרכזי שיכול להביא בסופו של דבר ליציאת העם לרחובות עד להפלת המשטר עצמו.
שלישית, ישראל חייבת לשמור לעצמה חופש פעולה מלא מול כל איום שיתפתח באיראן ובלבנון ולשים דגש גדול על פירוק המשוואה המייצרת אחדות זירות בין איראן ללבנון. שום הסכם אמריקאי לא יכול להפוך את ישראל לבת ערובה של מנגנוני פיקוח או של שיקולים מדיניים שאינם שלה.
7+ועוד לא דיברנו על חיזבאללה, הזרוע של טהרן על גבולנו הצפוני. לא בכדי איראן מתעקשת לכרוך אותו כחלק בלתי נפרד מכל הסכם. זהו נכס אסטרטגי שהיא לא תוותר עליו. ועם זאת, ישראל לא תוכל להשלים עם המציאות הזאת- גם במחיר של אי הסכמות משמעותיות מול ארה"ב .
הברית בין ישראל לארצות הברית היא ברית אסטרטגית מהמעלה הראשונה. הנשיא טראמפ הוכיח פעם נוספת שהוא ידיד אמת של מדינת ישראל, כנראה הגדול שהיה איי פעם והעובדה שארצות הברית עמדה לצד ישראל ויצאה איתה למהלך הזה היא בעלת משמעות היסטורית.
7+אבל בסופו של דבר, ארצות הברית וישראל אינן ניצבות בפני אותו איום. אנחנו אלה שנשארים כאן, במזרח התיכון, מול איראן, שממשיכה לשאוף לגרעין ומצהירה בגלוי על כוונתה להשמיד את ישראל.
לכן גם אם ייחתם הסכם, מבחינת ישראל המערכה לא תסתיים, היא רק תשנה צורה. ישראל תצטרך להמשיך במערכה החשאית, להמשיך בלחץ הכלכלי, לחזק את הבריתות האזוריות שנבנו בשנים האחרונות, לשמור על חופש הפעולה שלה ולהמשיך לפעול בכל דרך עד להפלתו של המשטר האיראני.
7+על המבצע באיראן מגיעה תודה אמיתית לנשיא טראמפ ולארצות הברית. הוא החליש משמעותית את המשטר האיראני ויצר הזדמנות אסטרטגית נדירה. אז כן, תודה טראמפ. אבל מכאן, ישראל תצטרך להמשיך לבד.
