בוועידת האנרגיה והתשתיות של ערוץ 14 שנערכה היום (שלישי) דנו מומחים בשאלה כיצד להפוך את המעבר לכלכלה ירוקה להזדמנות אסטרטגית עבור מדינת ישראל. הפאנל עסק בחיבור שבין רגולציה חכמה, טכנולוגיות מחזור מתקדמות והגנה על תשתיות קריטיות בעידן של איומים ביטחוניים.
2+רעות פנחסי, ראש תחום פסולת אלקטרונית במשרד להגנת הסביבה, חשפה במהלך הדיון מהלך לאומי חדש למחזור סוללות ליטיום מהמגזר הביתי. "אנחנו מזהים פער במצב הקיים ברשויות המקומיות", הסבירה פנחסי והמשיכה בדבריה: "המהלך נועד לתת כלים לרשויות והנחיות לתאגידי המחזור לאיסוף סוללות שנמצאות במוצרי יום-יום כמו שואבי אבק וטלפונים ניידים. תהיה פריסה רחבה של מכלי מחזור ייעודיים בכל הארץ, שתלווה בהסברה לציבור".
דותן קבק, מנכ"ל תאגיד המחזור מאי, הדגיש את החשיבות הכלכלית של המהלך: "פסולת אלקטרונית היא משאב שמכיל מתכות יקרות כמו ליטיום, קובלט ומנגן, שכל העולם רב עליהם. בטון של אבן שחוצבים במכרה מפיקים 5 גרם מינרל, אבל בטון של פסולת אלקטרונית ניתן להפיק 300 גרם. זה ההבדל, וניתן למחזר את זה שוב ושוב".
2+סגן-אלוף במיל' בני מאיר, מנכ"ל מודוליאו, התייחס לאיומים הביטחוניים על משק האנרגיה, במיוחד על רקע המתיחות בצפון. "אנחנו עדיין במשק אנרגיה ריכוזי, אך חייבים לעבור למשק מבוזר", אמר מאיר. הוא ציין כי המעבר לאגירת אנרגיה מבוזרת ושימוש בבינה מלאכותית לאופטימיזציה של הרשת הם קריטיים: "אם תוקפים אתרי אנרגיה בסייבר, המשק יכול להיות מושבת. הביזור הוא סופר חשוב". מאיר אף הציג חזון עתידי של "Vehicle to Grid" – שימוש בסוללות של רכבים חשמליים להזרמת חשמל חזרה לרשת בשעות השיא.
אליעב גנצינס, מנכ"ל טכנולוגיות ראשי בתונדו סמארט, הסביר כיצד טכנולוגיית סנסורים יכולה להגן על העיר: "כדי לנהל עיר בזמן אמת צריך קודם כל 'להרגיש' אותה. אנחנו פורסים סנסורים שהם כמו 'אוזניים' של העיר. הם יודעים לתת התראה מוקדמת על גניבת כבלי נחושת – בעיה קשה בדרום ובארה"ב – ואפילו לשמש כסנסורים להגנת שמיים מפני רחפנים".
2+ד"ר ערן ברוקוביץ', מנהל אגף סביבה וקלינטק במשרד הכלכלה, ציין כי המשרד רואה בתעשיית המחזור מנוע צמיחה עיקרי. "חילקנו מעל 300 מיליון שקלים להקמה והרחבה של מפעלי מחזור", אמר ברוקוביץ'. "בין היתר, תמכנו ב-60 מיליון שקלים בהקמת שלושה מפעלים מתקדמים למחזור סוללות ליטיום של רכבים, שיפיקו חזרה מתכות יקרות". בסיום הפאנל, ציין דוטן קבק כי הרגולציה בישראל הופכת ל"חכמה" יותר בכך שהיא מאמצת סטנדרטים אירופיים תוך התאמה לתרבות המקומית.
