במסגרת שלב ההוכחות הפלילי, התייצב היום (שלישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו להמשך עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני הרכב השופטים בראשות רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם. במהלך חקירתו הנגדית על ידי המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יונתן תדמור, הגן נתניהו על המהלכים הפוליטיים והאישיים שנקט בשלהי שנת 2014, הדף את אשמות התביעה לפיהן פעל מתוך מניעים פליליים, והגדיר את התנהלותו מול מערכת הביטחון הפוליטית והתקשורתית כ"תמרון טקטי" שנועד להציל את שלטונו.
11+התובע, עו"ד יונתן תדמור, פתח את החקירה בעימות סביב מסיבות העיתונאים והודעות הפייסבוק שפרסם נתניהו סמוך לפיזור הכנסת בשנת 2014, שבהן לא הזכיר את חוק 'ישראל היום' כסיבה הרשמית לפירוק הממשלה, אלא העלה זאת רק בשלב מאוחר יותר בחקירותיו ב-2017. "מדוע בחרת להסתיר את העניין של 'ישראל היום' שתופס מקום כה דרמטי במשפט של אדוני?", שאל תדמור.
נתניהו השיב: "היו לי עוד כמה סיבות לפיזור הכנסת, ואתה לא יכול לנהל את הטקטיקה הפוליטית שלי. ההשתלטות של נוני מוזס על הקואליציה באמצעות החוק השרירותי שלו הייתה נקודת שבר עבורי ונאלצתי לפזר את הכנסת. יש מספיק עדויות מסביב, אבל בחרתם לא להביא לעדות את זאב אלקין כי זה סותר את התיאוריה שלכם".
11+בהמשך, כשנשאל על יכולתו כראש ממשלה לעכה או לתקוע חוקים ממשלתיים בוועדות הכנסת, הסביר נתניהו כי "הכנסת עובדת לפי רוב או מיעוט. כשמדובר בהצעת חוק ממשלתית ויש לך רוב, ברור שאפשר לקדם או לעכב אותה".
חלק מרכזי בחקירה עסק בפגישה שיזם נתניהו עם נוני מוזס ב-4 בדצמבר 2014, יומיים בלבד לאחר שפיטר את השר יאיר לפיד ויום לאחר שהצעת חוק 'ישראל היום' עברה בקריאה ראשונה. תדמור הציג לנתניהו נתונים לפיהם ביקש לתאם את הפגישה בדחיפות עוד ב-1 בדצמבר, יום לפני הפיטורין הרשמיים, ותהה מה היה דחוף כל כך לזמן את המו"ל היריב.
11+"אני רציתי כמובן לשלוט כמיטב יכולתי במצב שלא אקבל פוטש, כי על זה דיברו באותה עת", הצהיר נתניהו על דוכן העדים. "זה מהלך שעניין אותי ורציתי להבטיח שזה לא יקרה. רציתי להחזיק את היריבים שלי קרוב יותר".
תדמור הקשה ושאל מה תפקידו של מוזס באירוע פוליטי בין מפלגות, ונתניהו הסביר: "הוא היה מאוד רלוונטי, הוא היה ראש האופוזיציה האמיתי וראשי המפלגות היו תלויים בו לגמרי לקראת הבחירות. הבנתי שהוא השתלט על הקואליציה בעיקשות ובכישרון, ואני חייב לפזר את הכנסת. רציתי לדעת מה הוא מתכנן לעשות. המטרה שלי הייתה להרוויח זמן ולעבור בשלום את המכשולים בכנסת עד לקריאה השנייה והשלישית על פיזור הכנסת ב-8 בדצמבר".
11+כשעו"ד תדמור ניסה לערער על היתכנות של פוטש פוליטי בימי המעבר האמורים, השיב לו נתניהו בציניות: "היה חשש אמיתי שלי ועשיתי הכל כדי לבלום אותו בתחבולות ובכל מיני דרכים. מר תדמור, להיכנס לטקטיקה הפוליטית שלי זה כמו להסביר איך משחקים שחמט למישהו שמשחק דמקה. אבסורד שאתה מנסה להיכנס למשחק השח הזה, עדיף שתיצמד לדמקה".
בשלב זה של הדיון עבר עו"ד תדמור לברר את המערך הטכני מאחורי תיעוד השיחות, ועימת את נתניהו עם עדותו של ראש הסגל לשעבר, הארו, שסיפר כי נתניהו דרש את נוכחותו הפיזית בחדר באופן חריג דווקא בפגישה המוקלטת הזו עם מוזס. תדמור שאל: "הארו נוכח כי אדוני הבין שזאת תהיה פגישה טעונה מאוד? למה דווקא בזאת?".
11+נתניהו הדף את הטענות בביטול וחשף פרטים מפתיעים על התנהלותו האישית: "סליחה? הוא המרכך הלאומי? אני צריך שכבת מגן? הייתה פה שיחה של הקלטה אז זאת סיבה טובה". כשנשאל על ידי התובע מדוע לא הפעיל פשוט מכשיר טלפון נייד והקליט את השיחה בעצמו, השיב ראש הממשלה: "יש לי הרבה מיומנויות, והמכשיר הזה לצערי נכנס לכל בית ויש פעולה אקטיבית של המזכירות שלי והעוזרים שלי להוציא אותו מהמשרד.
"באותה עת לא היה לי מכשיר כזה, לא השתמשתי בו בכלל. הייתי טכנופוב בריבוע. מיומנות שימוש זו לא הייתה הבעיה אלא ההכרה שלי שזה מכשיר שאתה צריך להתרחק ממנו ולכן התרחקתי ממנו, ולכן מי שהיה צריך להפעיל את הטלפון או את המכשיר זה היה הארו ולא אני".
11+עו"ד תדמור קרא תיגר על הגרסה הזו, והזכיר כי היו פגישות קודמות ומאוחרות יותר שלא הוקלטו כלל. נתניהו הסביר כי החשד הספציפי שלו באותו יום התעורר בעקבות רעש נקודתי: "היה שם איזה משהו, ביפר פשוט נכנס לתודעה. היה שם איזה צפצוף".
התובע השיב כי הגרסה מעוררת קושי רב, שכן במהלך השיחות המוקלטות עצמן עולה כי נוני מוזס התבקש במפורש להשאיר את מכשיר הטלפון הנייד שלו מחוץ לחדר הפגישה, ושאל את נתניהו: "אתה חושב שמוזס הגיע עם מכשירי הקלטה על כל גופו?". הדיון בנקודה זו נקטע בעקבות התנגדותו העזה של סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד.
11+בהמשך הדיון עימת עו"ד תדמור את ראש הממשלה עם עדותו של פרקליטו ומקורבו, עו"ד דוד שמרון, שסיפר בבית המשפט ביולי 2024 כי נתניהו זימן אותו בדחיפות במוצאי שבת בבלפור, וסיפר לו במפורש כי מוזס "מנסה לסחוט אותו".
"לא אמרתי את הדברים האלה ושמרון כנראה טועה", טען נתניהו. "פעולת ההקלטה באה מחשש שמוזס מקליט אותי בעצמו ויכול להשתמש בהקלטה מהונדסת נגדי. רציתי שיהיה לי תיעוד אמיתי כדי לחשוף בבוא העת מה שקרה. לא הייתה סחיטה פלילית ולא השתמשתי במונחים כאלה בפניו".
11+בתגובה, הציג התובע תדמור את פרוטוקול חקירתו של נתניהו במשטרה ממרץ 2017, שם אמר נתניהו לחוקרים מפורשות: "אני נמצא מתחת למה שנקרא סחיטה עם האיש הזה, סחיטה תמידית".
נתניהו ביקש להבהיר את דבריו מול השופטים: "שים לב למה שאמרתי שם – הוא סחט את כל הפוליטיקה הישראלית ואת כל הפוליטיקאים בגלל כוח ההשפעה הדרמטי של ידיעות אחרונות ו-YNET לתת סיקור טוב או רע. כולם עלו אליו לרגל בגלל הכוח הזה, שאני קורא לו בשפה חופשית ויומיומית 'כוח סחיטה', אבל זה מצב פוליטי מובהק ולא סחיטה במובן הפלילי של המילה.
11+"מוזס לא בא ואמר לי 'אם לא תעשה את זה, אחשוף שיש לך מאהבת ברחוב קרליבך'. האיום שלו היה הפעלת החברים שלו בכנסת, כמו איתן כבל, כדי להפיל עליי פוטש. רציתי להקליט אותו כדי לחשוף את האינטרס הכלכלי הצר שלו ולא חופש עיתונות". נתניהו הוסיף כי הדבר היחיד שקיווה להשיג במגעים הללו ברמה האישית היה "שבני משפחתי והילדים שלי לא יספגו סיקור פוגעני, ובזה הוא באמת לא עבר את הקו".
אחת הנקודות המתוחות ביותר בדיון נרשמה כאשר עו"ד תדמור הציג לנתניהו את פרוטוקול חקירתו הראשונה במשטרה בינואר 2017. תדמור הראה כי כאשר החוקרים הטיחו בנתניהו לראשונה את דבר קיומן של ההקלטות, נתניהו טען כי הוא "לא זוכר". מיד לאחר מכן, יצא נתניהו לשתי הפסקות ארוכות במצטבר – אחת מהן בטענה רשמית להתייעצות בענייני חיסיון ובפועל כך לפי ההגנה ליציאה לשירותים – שאורכן הכולל עמד על 70 דקות.
11+רק כשחזר מההפסקה הממושכת, מסר נתניהו לחוקרים לראשונה את גרסתו הנוכחית, לפיה הקליט את מוזס כ"נשק יום הדין". "מה קרה ב-70 הדקות האלה, אדוני?", הקשה התובע. עו"ד עמית חדד הזדעק מהספסל: "מה זאת אומרת? אני לא מאמין איך הדברים מתנהלים".
נתניהו עצמו השיב בציניות רבה: "לפחות לא הייתה כאן הפסקת חשמל, כבודכם. האמת לאמיתה היא שחששתי שמוזס מקליט אותי, ולא ידעתי איך עושים את זה והאם זה חוקי. את זה לא זכרתי בחקירה. למה? כי אם מוזס באמת היה מצליח לסחוט אותי במובן הפלילי, אז הייתי שומר את ההקלטה הזו והיא הייתה מכופלת ומשוכפלת 20 פעמים".
11+כאמור, תיק 2,000 המכונה גם "פרשת נתניהו-מוזס")הוא אחד מתיקי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובמרכזו עומדת מערכת היחסים והשיחות המוקלטות בינו לבין ארנון מוזס, מוציא לאור של עיתון "ידיעות אחרונות". על פי כתב האישום, השניים ניהלו משא ומתן על עסקת חליפין.
מוזס הציע להטות את הסיקור המערכתי של כלי התקשורת שבבעלותו לטובת נתניהו ולסייע לו לשמור על השלטון, ובתמורה דרש שנתניהו יפעל להגבלת כוחו ותפוצתו של העיתון המתחרה "ישראל היום", בין היתר באמצעות קידום חקיקה בכנסת. בעוד שהתביעה טוענת כי השיחות על ההסכם חצו את הרף הפלילי והיוו תוכנית עבודה אופרטיבית, הגנתו של נתניהו מתבססת על הטענה כי מדובר היה בתמרון פוליטי בלבד ובניסיון להוליך שולל את מוזס.
