איננו יודעים בוודאות האם נחתם הסכם בין ארה"ב לאיראן ומהם פרטיו המלאים. הניסיון מלמד שכל צד מדליף את המידע המשרת אותו, ושהכותרות הראשוניות שונות לרוב מהתמונה המורכבת שמתגלה בהמשך. על פניו המהלך נראה כהתקפלות אמריקאית, אך לפני שחורצים משפט, כדאי לבחון את המידע בזהירות דרך כמה כללי אצבע.
3+ראשית, הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הוכיח כבר שנה וחצי כי הוא פרו ישראלי ודואג לאינטרסים שלנו, גם כשהדבר הצריך עמידה מול יועציו. הכלל המנחה במערכת היחסים הזו הוא 80/20: ברוב המוחלט של המקרים קיימת הסכמה אסטרטגית מלאה, וב-20% הנותרים שבהם מתגלעות מחלוקות, ישראל שומרת בדרך כלל על מרחב פעולה עצמאי למימוש האינטרסים הביטחוניים שלה.
שנית, יש לבחון האם מדובר בהסכם אסטרטגי משנה מציאות או בצעד טקטי זמני. ייתכן שטראמפ אינו מעניק לאיראן הישגים ארוכי טווח, אלא רק מושך זמן ומנהל משא ומתן מתמשך כדי "לשחרר לחצים" בשוק האנרגיה העולמי. במקרה כזה, הוויתורים הם פונקציונליים ונועדו להשיג שקט תעשייתי זמני ולא שינוי מדיניות מהותי כלפי המשטר בטהרן.
3+כלל שלישי, כל הסכם שיתגבש חייב לעמוד במבחן ההתחייבויות המפורשות של טראמפ מהעבר. הנשיא הצהיר מספר פעמים כי לא יאפשר לאיראן להפוך לגרעינית, יבלום את איום הטילים הבליסטיים ויפסיק את מימון הטרור של חמאס, חיזבאללה והחות'ים. בעבר הוא אף התייחס לשחרור אזרחי איראן משלטון "המטורפים", וכל הסכם יימדד ביכולתו לממש יעדים אלו.
אם ייחתם הסכם, המבחן העיקרי יהיה האם מדובר בוויתור טקטי שנועד לצנן את שוק האנרגיה העולמי. הסדר כזה עשוי להיות "שחרור לחצים" זמני, המאפשר למדינות המפרץ לחזור לייצא נפט, וגם לאיראן מול סין, במטרה להרגיע את מחירי האנרגיה הרותחים.
3+שאלה מרכזית נוספת היא עמדת ארה"ב כלפי משמרות המהפכה. האם ארה"ב נסוגה מדרישותיה כלפי משמרות המהפכה ומכירה בלגיטימיות של המשטר, או שמא מדובר בדחייה אסטרטגית. ייתכן שהמטרה היא לנהל משא ומתן קשוח במועד מאוחר יותר, מבלי להותיר את חצי הגלובוס כבן ערובה של המשבר הנוכחי.
גם אישיותו של טראמפ כנושא ונותן קשוח חייבת להילקח בחשבון. כמי ששואף להנהיג את העולם, קשה להאמין שהוא יסכים להצטייר כמי שנכנע לחבורת טרוריסטים "מטורפים". ההיגיון המנחה את התנהלותו מצביע על כך שהסכם, אם ייחתם, יהיה כזה שישמור על תדמיתו כמי שמכתיב את התנאים ולא כמי שנסוג תחת לחץ של משטרים עוינים.
דיווח: חמש הנקודות החסויות של העסקה המסתמנת עם איראן נחשפו
לבסוף, ישראל צריכה לבחון את רווחי הסיוע מול המחיר המדיני. בשנה האחרונה זכינו להישגים משמעותיים בתמיכה אמריקאית, וכעת ייתכן שנאלץ לשלם בדחיית ההכרעה מול חיזבאללה. אם נסתמך על תקדים חמאס, שם ארה"ב אפשרה לישראל לחזור ללחימה לאחר שהתברר שהארגון מסרב להתפרק מנשקו, עלינו להבטיח שיונח מודל דומה שיאפשר פעולה צבאית גם בלבנון.
