חייל בשירות סדיר, שפנייתו לקבלת מענק סיוע מוגדל מהמוסד לביטוח לאומי נדחתה בתחילה, קיבל את הכספים המגיעים לו רק לאחר התערבות נציבות תלונות הציבור ושינוי פרשנות החוק.

על פי ההסכם בין הממשלה לביטוח הלאומי, תושבים או שוהים ביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר זכאים למענקי סיוע מדורגים. יישובים ברמה 3 מזכים במענק של 28,720 ש"ח בתוספת סל שיקום בסך 30,000 ש"ח. יישובים ברמה 1 מזכים במענק של 7,180 ש"ח.
המתלונן, חייל בסדיר המתגורר ביישוב ברמה 1, יצא בבוקר השבת ליישוב אחר בעוטף המוגדר ברמה 3, כדי לסייע לדודתו לאחר שדודו הוכרז כנעדר. למרות ששהה ביישוב שנפגע קשות, הביטוח הלאומי אישר לו מענק ברמה 1 בלבד, בטענה כי לא שהה ביישוב בשעה 6:30 בבוקר.

הביטוח הלאומי ביסס את דחייתו על סעיף הקובע כי חיילים זכאים למענק רק אם שהו ביישוב בשעה 6:30 בבוקר, וזאת כדי להוכיח ששהו שם שלא במסגרת תפקידם הצבאי.
נציבות תלונות הציבור דחתה פרשנות זו. הנציבות הבהירה כי השעה 6:30 מהווה "חזקה" בלבד לשהות פרטית, אך אינה תנאי סף בלעדי. נקבע כי אם חייל יכול להוכיח באמצעות אישור מצה"ל כי שהה ביישוב שלא במסגרת תפקידו גם לאחר שעה זו – הוא זכאי למענק המלא.

בעקבות פניית הנציבות ליחידת פניות הציבור של צה"ל, הונפק לחייל אישור חריג המאשר כי שהותו ביישוב הייתה פרטית ולא במסגרת שירותו. עם הצגת האישור, קיבל הביטוח הלאומי את עמדת הנציבות ושילם לחייל את המענק המוגדל וסל השיקום, בסכום כולל של כ-58,720 ש"ח.
בעקבות המקרה, דרשה הנציבות מהביטוח הלאומי לבחון אם קיימים מקרים דומים של חיילים שתביעתם נדחתה מסיבה זו. בבדיקה שערך המוסד לביטוח לאומי נמסר כי לא אותרו מקרים דומים נוספים.
