במהלך עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היום (שלישי) בבית המשפט המחוזי עלה מסמך אסטרטגי פנימי, שנכתב באפריל 2014, חודשים ארוכים לפני שחוק "ישראל היום" הועלה להצבעה בקריאה טרומית. התובע יונתן תדמור הציג את הדף הנושא את הערותיו של נתניהו בכתב ידו, שבו פורטו ארבעה שלבי פעולה, כולל שימוש בלוחות זמנים של ועדת השרים וזכותו של ראש הממשלה להגיש ערר כדי להקפיא את החוק ולמנוע מחברי הקואליציה לתמוך בו.
12+התביעה טענה כי הזגזוג של נתניהו מהתוכנית המקורית שחיבר בעצמו מוכיח כי הוא העדיף לנהל "ערוץ פרטי" מול מוזס ולהגיע איתו להסדר, במקום להילחם בחוק בכלים הממשלתיים הרגילים שעמדו לרשותו. צוות ההגנה, בראשות עו"ד נועה מילשטיין, התנגד נחרצות לבידוד השלבים במסמך, והוכיח כי התביעה מסתירה במכוון את "שלב 4" בתוכנית של נתניהו, שלקח בחשבון מראש תרחיש קיצון שבו הממשלה מורדת בראש הממשלה ומחייבת אותו לפעול באסטרטגיה שונה לחלוטין.
הדיון עסק בניסיונות התביעה להציג סתירה בין הצהרותיו של נתניהו במשטרה לבין עדותו באולם בנוגע לקיומו של הסדר עם מוזס. השופטים משה בר-עם ורבקה פרידמן פלדמן ביקשו מנתניהו להבהיר את הדברים, וראש הממשלה השיב בנחרצות: "לא היה לי עם מוזס שום הסדר. אם הכוונה שהוא ילך איתי ויהפוך אותי לראש הממשלה אז כפרתי בזה. לא האמנתי שזה קיים".
12+רה"מ הוסיף: "אם זאת הכוונה זאת בדיחה מלכתחילה. זה קשקוש. הפכתי את היוצרות ולקחתי את החוק ממנו ומדברים על חוק תיאורטי עתידי אם אני מפסיד את הבחירות או נמצא מול אותה קואליציה – בדקתי את האפשרות הזאת".
בהמשך, הציג התובע תדמור תמלילים מחקירתו של נתניהו במרץ 2017, שבה הודה בפני החוקר משולם כי הציג למוזס מצגי שווא. תדמור ביקש לדעת מהו בדיוק מצג השווא, ונתניהו השיב בשפה ישירה המפרקת את עולם המושגים של החקירה: "כל השיחות זה שיחות סרק. זה משפט בין שני יריבים פוליטיים, כל אחד עובד על השני.
12+"דבר אחד היה ברור: אני פעלתי כדי לעצור את החוק הזה. אני אדבר אתו שאגיד לו, כל אחד מנסה לדלות מהשני. במצב הזה זה תמרון מול יריב. אני לא הבנתי מה זה מצג השווא, מי יכול לזכור מה היה שם? אבל נקודה טובה. אני לא כופר בזה אבל אני מדגיש שיש פה איזשהו נסיון להתעלם מעובדות יסוד. שאני מוכן ועושה הכול כולל הפלת הממשלה כדי שהחוק לא יעבור. סחבתי תקשורת איומה והפלתי את הממשלה. אני עומד פה במשפט הזוי, זה אבסורד על זה שהתמודדתי מול מוזס. אצלי הוא יריב פוליטי ואצלם הוא הפטרון".
לאחר הפסקה קצרה שקבעו השופטים, חזר התובע לציר הזמן והציג ראיות לכך שנתניהו, באמצעות ראש הסגל הארי הרו, היה היוזם של הפגישות בספטמבר ובבחול המועד סוכות 2014, ואף הפנה לעדותו של מוזס מינואר 2017 שאמר: "אין דרך אחרת. אני יכול להזמין את עצמי לפגישה?". נתניהו השיב כי אינו זוכר את המועדים במדויק אך הוא אינו שולל זאת, והבהיר כי תמיד החוק היה ברקע לצד היעד המרכזי לעניין את מוזס במכירת העיתון.
12+העימות החריף מחדש כשתדמור טען כי כבר בספטמבר ובסוכות – עוד לפני שהחוק הועלה להצבעה – דנו השניים בחלופות להגבלת תפוצת "ישראל היום" לשני שלישים, כפי שעלה בשיחה המוקלטת הרביעית מה-4 בדצמבר שבה מוזס מזכיר לנתניהו את השיח מסוכות.
נתניהו קטע את התובע בנחרצות ותקף את הניסיונות המשפטיים להתערב בניהול טקטיקה פוליטית: "זה היה מצג שווא. אני לא האמנתי על הדברים שהוא אמר. ניסיתי לבלום את החוק הזה. אתה בא ומדבר איתי על הטקטיקות שלי מול יריב פוליטי – זה הזוי. אתה בא לשים את עצמך. תדמור, אני לא בא לשים את עצמי בדרך שבה אתם מנהלים את המשפט הזה, יש לי דעה אבל אני לא מתיימר להיות משפטן דקדקן ואתה מתיימר להיות פוליטיקאי דקדקן.
12+"זה לא הייתה הכוונה שלי. זה היה דרך של טקטיקה ואיך אנו יודעים בדיוק מה הייתה הטקטיקה כי אתה רואה בסוף מה הייתה התוצאה אסטרטגית פשוט לשים את עצמי על המאכלת של הצוואר שלי. אם הייתי רוצה לתת לו, הייתי נותן לו ואולי ואולי כשכורתים את הראש, אולי אמצא איזה משהו איזה פשרה. אני לא בא לתת לו כלום".
התובע תדמור המשיך ללחוץ והציג תמליל מעמוד 30 המראה כי מוזס טען בדצמבר שההצעה להוריד את התפוצה לשני שלישים כבר אינה ריאלית. נתניהו ביטל את משמעות הדברים והסביר את ההיגיון שעמד מאחורי ניהול המפגשים בספטמבר: "הדיונים האלה שהיו שאני לא זוכר הם היו חסרי משמעות. אנו הולכים לבחירות ומה מעניין אותי כאן? אני חייב לא להגיד את זה בשיחה של נוני.
12+"מה הטקטיקה שלי? אני חשוף לדבר אחד, למה שנקרא PUNCH הם יכולים בקלות, הוא יכול להביא. הוא מדבר על תפוצה כזאת, תפוצה אחרת. מה שאני עושה כרגע, אני מנסה למנוע PUNCH , יש כמה ימים שאני צריך לעבור אותם משום שהוא הולך להפיל אותי. זה התשובה שלי. בספטמבר היה ברור לי שיש לו רוב ולכן אני מחפש כל מני דרכים לעכב ולהטעות ומותר, לא חושב שהוא קנה את זה אבל לא חשוב. הסיבה העיקרית KEEP YOUR OPPONENTS CLOSE TO YOU, אבל לצורך העניין אני מנסה לעכב את זה בתכסיסנות כזאת או אחרת".
בחלקו הנוסף של הדיון הציג התובע נתונים על פגישה שנערכה ב-13 בדצמבר 2014 – לאחר פיזור הכנסת בפועל. תדמור הציג כי מוזס הביע אכזבה עמוקה באותה שיחה שנייה מכך שנתניהו הבהיר שלא ניתן לקדם דבר אלא רק לאחר הבחירות, והטיח בנתניהו ציטוט של מוזס האומר: "אנו סיכמנו, הסכמנו", ותהה איזה עקרונות בדיוק סוכמו בין השניים. נתניהו דחה את הדברים בשילוב דימויים וחשף את הפער הקיצוני בין מה שדמיין מוזס לבין המציאות.
12+החלק האחרון של הדיון עסק בנסיעתו של נתניהו לארצות הברית באותה תקופה ובפגישתו עם שלדון אדלסון ז"ל. תדמור טען כי אדלסון הגיב באגרסיביות לרעיונות החקיקה, ונתניהו השיב כי שלדון אכן לא היה מציאותי בנקודה זו וסירב להיכנס לפרטים. כשהתובע הציג תמלילי חקירה של מוזס שבהם טען כי בשיחות שרר "שיתוף אינטרסים" שבו פתרון עניין ישראל היום נכרך בסיקור טוב יותר עבור
ראש הממשלה, חתם נתניהו את עדותו לאותו יום בהבהרה חד-משמעית: אני לא מאמין שהוא חשב שאני קונה את הסחורה הזאת, לא חשבתי על זה. לא נעניתי לבקשות שלו לך תתראיין. תביא לי כתבים כאלה ואחרים – לא האמנתי בזה. זה בדיחה, כבודכם. לא האמנתי לזה ואני גם ידעתי שהוא לא מתכוון לזה, זה לא מעניין. מה שעניין אותי איך אני בולם את החוק ואיך אפשר למכור את העיתון הזה.
12+"אני עושה הכול בתחבולה בהונאה לא משנה, בכל עיכוב שהחוק הזה לא יעבור. אני מגלה שאין לי שום אפשרות לעשות את זה. לא מעניין. הרי יכולתי לתת לו את זה. אני מקטין ראש, קח את זה. במקום זה אני מפזר את הכנסת מפטר את השרים בולם את החוק ואתה מדבר איתי על טקטיקה מה הדיבור ומה הוא חשב. אני היחיד שפעל נגד החוק. היה כאן המצעד של כל האנשים כמה הם פעלו ולקבל סיקור אוהד וקיבלו תמורות כאלה ואחרות. האדם היחיד שלא עושה את הולכתי אותו שולל אבל זה מה שאתם אומרים, אין לזה משמעות אחרת. למה לא נותן לו את זה? אני שובר את כל הכלים. כל הדבר הזה הוא אבסורד".
בסיום הטיפול בסוגיה, הציג התובע פלטי תקשורת ויומנים של הארי הרו המוכיחים קשר נרחב ואינטנסיבי מול מוזס באוקטובר 2014, ערב פתיחת מושב החורף של הכנסת. תדמור הטיח בנתניהו כי נודע לו יום לפני פתיחת המושב שח"כ איתן כבל עומד להעלות את החוק לקריאה טרומית, והציג מסמך אסטרטגיה מפורט מאפריל 2014 הכתוב בכתב ידו של נתניהו.
12+תדמור הטיח: "תוכנית שלך, אתה הבאת את זה לחקירה. אני מבקש מאדוני שתעיין בזה רגע. אתה רואה את המסמך הזה ואני מבין שכתב היד הוא של מי? של אדוני. ניתן לראות שהצעת החוק תקבל מס' סידורי ב-12.5 שזה הכותרת. בלו"'ז אנו הרבה לפני אותן פגישות והרבה לפני שזה עולה להצבעה… שלב ב', 45 יום פלוס ניסיון לבקש פטור… שלב שלישי אנו רואים לפני הנייר לקראת סוף מושב הקיץ שהחוק יוגש בוועדה לענייני חקיקה?.
"ערכת תוכנית איך אתה תוקף את החוק ואדוני לא פעל לפי התוכנית שהוא אמור לפעול לפיה כי לפי עמדת התביעה הדברים תואמים את מר מוזיס… היית יכול להגיש ערר לממשלה ולעכב את הדיון, ועד שאין דיון בערר חברי הקואליציה לא יכולים להביע תמיכה".
12+נתניהו השיב: "זה תרחישים שונים איך לבלום את זה בכל שלב. ה-WORKSHEET הזה לוקח בחשבון את האפשרויות איך לבלום. כבר אז ברור לנו שיש לו הרבה כוח בממשלה ולכן אתה צריך להניח הנחות שונות. על הנייר זה כך אבל בחיים פה זה היה הפוך כי הממשלה כבר הייתה בידיים של נוני. התשובה היא על הנייר פה, לא רק בחיים פה אלא בכלל. כשאתה מגיע לפעמים לאיזו תופעה שאתה יכול להחליט על מה שאתה רוצה והשרים מחליטים בניגוד לרצונך ואם אתה בא לכפות עליהם.
"היה לו את לפיד, בנט, ליברמן, ליבני, חברי ליכוד שאם צריך לא יבואו להצביע. הוא שלט בממשלה, יש לו את הרוב. תעשו חשבון… הרעיון שאחייב אותם לצאת נגד מוזיס ולכן אני עושה איזה תוכנית WITH ערר? אין סיכוי, אתה חי בפלנטה אחרת. כמו שפיינשטיין ואלקין שהבינו בדיוק, אתה לא מבין כלום בפוליטיקה או שאתה עושה את עצמך. כולם הבינו שנוני השתלט שם. לא היה לי שום כוח בידיים, הוא לקח את זה. זה כבר היה עוזר לי כמו כוסות רוח, לא היה לי מנוע בידיים לא היה לי חוט מחבר ולכן פיזרתי את הממשלה".
12+התובע תדמור ניסה להתעקש כי מנגנון הערר המופיע במסמך של נתניהו היה כלי עיכוב חוקי רב ערך שיכול היה לעצור את הצעת הטרומית, אולם נתניהו שלל זאת מכל וכל והבהיר כי מדובר בטענה מופרכת: "לדעתי יש על זה מגבלות גם כן ואני אבדוק ואחזור אליך בנושא הזה. אתה לא יכול לעכב הצעה טרומית אני לא יודע למה היא כתבה, אתה לא יכול. אין שום דרך לעצור את זה ולכן ההצעה שלך שיש פה אמצעי עיכוב בעל ערך לא קיים".
בשלב זה, כאשר התובע ניסה להמשיך ולהוכיח כי נתניהו זגזג מהמתווה הכתוב שחיבר בעצמו באפריל, זינקה סגנית ראש צוות ההגנה, עו"ד נועה מילשטיין, וקטעה את המהלך בהתנגדות דרמטית לקו החקירה המטעה. בעקבות ההתנגדות החריפה יצא ראש הממשלה מהאולם, ובהיעדרו בלם צוות ההגנה את המהלך המשפטי של הפרקליטות והוכיח לשופטים כי התביעה מציגה תמונה חלקית ומעוותת של הראיות.
12+עו"ד מילשטיין הטיחה בתובעים כי המסמך הכיל גם את "שלב 4" – שלב שלקח בחשבון מראש את האפשרות שהשרים ימרדו בראש הממשלה ויצביעו בעד החוק בניגוד לעמדת הממשלה הרשמית, ולכן התביעה אינה יכולה לטעון שהתוכנית של נתניהו לא התממשה מבלי לאפשר לו להציג את התמונה המלאה. השופט משה בר-עם קיבל את עמדת ההגנה, עצר את חילופי הדברים, והורה להחזיר את נתניהו לאולם כדי להשיב ישירות על מהות השלבים, ובכך ננעל הדיון לאותו היום.
