דו"ח מבקר המדינה שפורסם באפריל 2026 מצייר תמונה מטרידה של מוכנות התעופה האזרחית בישראל בזמן חירום ממושך. לפי הממצאים, למדינה אין כיום יכולת ממשית להכווין את חברות התעופה המקומיות בעת משבר, ומנגנון מניית הזהב באל על מתברר כחסר השפעה תפעולית של ממש.
4+הדברים עלו גם בדיון סוער בוועדה לביקורת המדינה, שבו נחשף כי תרחישי הייחוס של רשות החירום הלאומית לא כללו אפשרות של מלחמה ארוכה, מה שהוביל לפערים משמעותיים בתכנון ובהיערכות של משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית.
לפי הדו"ח, הפערים במוכנות הפכו למוחשיים במיוחד במהלך המלחמה. בשנת 2024 עברו בנתב"ג כ 13.9 מיליון נוסעים בלבד לעומת תחזית של כ 24 מיליון, ירידה של כ 10 מיליון נוסעים לעומת מצב שגרה. המשמעות היא שמיליוני נוסעים נותרו ללא מענה תעופתי מסודר בתקופות מסוימות. אחת הביקורות החריפות בדוח נוגעת למערכת היחסים בין המדינה לחברות התעופה הישראליות. למרות סיוע ממשלתי שניתן לחברות בזמן המשבר, המבקר קובע כי למדינה לא נותרו כלים אפקטיביים להשפיע על תעדוף טיסות או על רמות המחירים בשעת חירום.
4+המשמעות בשטח הייתה דרמטית: בתחילת הלחימה לא הופעל מנגנון מסודר לתעדוף חזרת אזרחים לפי חיוניותם. חיילי מילואים שנקראו בצו 8 נאלצו לעיתים לארגן בעצמם את חזרתם לארץ, ובמקרים מסוימים לשלם מחירים גבוהים במיוחד מכיסם הפרטי. במקביל, הדוח מצביע על היעדר תיאום אפקטיבי בין רשות התחרות, משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית, שלא הפעילו מנגנונים משמעותיים לבלימת עליות המחירים החריגות שנרשמו בשוק הטיסות בזמן החירום.
גם בצד התשתיות עולים כשלים ארוכי שנים. הכנסות רשות שדות התעופה ירדו בכ- 782 מיליון שקל בשנת 2024, ירידה של כ -18%, מה שהוביל בין היתר להפעלה חלקית של טרמינל 1 לאורך תקופה ממושכת. בנוסף, פרויקט מרכזי להקמת יחידת בקרה אווירית מרכזית שהוחלט עליו עוד בשנת 2017 נדחה כעת לתחילת שנות ה 30, עיכוב של יותר מעשור. עוד עולה מהדוח כי גם לאחר יותר מ 20- שנות דיונים, ישראל עדיין לא הקימה שדה תעופה משלים לנתב"ג למרות ההמלצות החוזרות בנושא.
4+בדיון בכנסת נשמעו קריאות חריפות מצד חברי הכנסת. יו"ר הוועדה ח"כ אלון שוסטר הזהיר כי ישראל מתפקדת בפועל כ"מדינת אי תחבורתית" בשל תלותה המוחלטת בתעופה האווירית, במיוחד בזמן שבו נתיבי היבשה והים מוגבלים או לא רלוונטיים לנוסעים. ח"כ מיקי לוי התריע מפני קריסת מערך שירותי הקרקע בנתב"ג המונה אלפי עובדים, וטען כי יציאה רחבה לחל"ת עלולה לשתק את פעילות השדה כולו. ח"כ יבגני סובה קרא להקמת ועדת משנה קבועה לתחום התעופה, בעוד נציגי ענף הטייסים הזהירו מפערי מוכנות שעלולים לחזור גם בעימותים עתידיים. גם בשטח התפעולי הוצגו פערים משמעותיים. נציג חברת שירותי הקרקע QAS דיווח כי כ -70% מהעובדים עדיין נמצאים בחל"ת, מה שמסכן את הרציפות התפעולית של מערך הקרקע בשדה התעופה.
מצד משרדי הממשלה נטען כי במהלך המשבר הוקמו מנגנוני ניהול חירום ובהם "מפקדת אלון" ותוכניות תיאום אזרחיות. ברשות שדות התעופה ציינו כי פרויקטים תשתיתיים נמצאים בביצוע, אך הודו כי חלק מהתשתיות לא תוכננו מראש לתרחיש של מלחמה ממושכת. גם סוגיית מחירי הטיסות עלתה לדיון. נציגי משרד האוצר טענו כי יש להימנע מהתערבות ישירה במחירים בשל עלויות התפעול הגבוהות בזמן מלחמה והיצע מצומצם. מנגד, ברשות התחרות נחשף כי נפתח הליך בדיקה לגבי גביית מחירים חריגים מצד חברות התעופה, כולל חקירה בשל חשד למחיר בלתי הוגן בתקופות שיא של ביקוש.
4+בסיכום הדו"ח והדיון עולה תמונה אחידה: מערכת התעופה האזרחית בישראל נשענת על פתרונות חירום זמניים ולא על תכנון ארוך טווח, כאשר הפערים התשתיתיים, הכלכליים והתפעוליים מתגלים בעוצמה בעיקר בעת משבר ממושך.
