הבלוקדה הצבאית שמטילה איראן על מצר הורמוז שיתקה לחלוטין את יצוא הגז הטבעי הנוזלי של קטאר ביותר מחודשיים האחרונים, והובילה לקריסה חריפה בתחזיות הכלכליות של המדינה. קרן המטבע הבינלאומית פרסמה לאחרונה כי המשק הקטארי צפוי להתכווץ ב-8.6% במהלך השנה הנוכחית, בעקבות השבתת נמל הנפט והגז בראס לאפאן שנפגע קשות ממטחי טילים ומל"טים איראניים בשלהי חודש פברואר, כך דווח היום (שני) ב"ניו יורק טיימס".

המשבר הימי החמור פגע אנושות גם בשרשראות האספקה של מוצרי המזון והצריכה, המיובאים ב-90% מהמקרים דרך הים, והממשלה בדוחא נאלצת להפעיל סובסידיות ענק ממשלתיות כדי לממן נתיבי תובלה אווירית חלופיים ויקרים דרך המרחב האווירי של ערב הסעודית במטרה למנוע אינפלציה דוהרת ולשמר את יציבות השוק הפנימי.
קריסת אסטרטגיית הגיוון הכלכלי והחשש מהגירת עובדיםהמשבר הנוכחי חושף את הפגיעות העמוקה של המודל הכלכלי הקטארי, שנבנה מאז שנות ה-90 על בסיס פיתוח שדה הגז הצפוני – מאגר הגז הטבעי הגדול בעולם. קטאר הפכה למעצמת אנרגיה עולמית באמצעות טכנולוגיית קירור הגז למינוס 162 מעלות צלזיוס והפיכתו לנוזל, דבר שאפשר לה לעקוף צינורות יבשתיים אזוריים ולשנע אנרגיה לכל קצוות תבל.

העושר העצום שזרם למדינה שימש להקמת גורדי שחקים מונוליטיים, רשת מטרו מתקדמת, ואף למימון המונדיאל היקר בהיסטוריה וקרן העושר הריבונית בשווי 600 מיליארד דולר.
אחמד הילאל, מנהל מנכ"ל בחברת הייעוץ האסטרטגית "אזיה גרופ", תיאר את עומק המשבר בריאיון שנערך בדוחא: "משלוחי הגז עבור קטאר הם לא פחות מאשר היסוד הקיומי של המדינה. שום דבר ממה שאתה רואה כאן לא היה אפשרי ללא עושר האנרגיה, וזו הסיבה שקטאר הידרדרה במהירות למצב פיסקלי מאתגר ביותר.

"הרשויות עושות עבודה טובה בהפגנת רוגע וניהול ההשלכות, אך נפער כאן בור תקציבי עצום, והכל תלוי במשך הזמן שבו המצר יישאר חסום. אם תתחיל הגירה של כוח העבודה הזר, המהווה 90% מהתושבים, המצב יהפוך למפחיד באמת".
הפגיעה הכלכלית חורגת מתחומי ענף ההידרוקרוקשנים. בשנים האחרונות ניסתה קטאר לגוון את מקורות הכנסתה והשקיעה מיליארדים בהפיכתה למרכז תיירות, ספורט ופיננסים בינלאומי, תוך ביטול דרישות לשותפים מקומיים ומתן סובסידיות למלונות פאר.

מאז פרוץ המלחמה ופרסום אזהרות המסע של ממשלת ארצות הברית ומדינות נוספות, מספר המבקרים הבינלאומיים צנח לחלוטין. חברות רב-לאומיות רבות פינו את עובדיהן מהמדינה מחשש מחוסר יציבות אזורית, כאשר ארגון המועצה העולמית לנסיעות ותיירות מעריך כי המזרח התיכון כולו מאבד כ-600 מיליון דולר ביום מהכנסות תיירות.
בסוק וואקיף, השוק המסורתי של דוהא, החנויות והסמטאות נותרו ריקות לחלוטין בשבועות שאמורים היו להיות שיא העונה, ומופעי המזרקות הכוריאוגרפיים בקניונים הגדולים של העיר לוסייל מתקיימים מול צופים בודדים בלבד.

בשנת 2019 הכריזה קטאר על פרויקט האנרגיה הגדול ביותר המתוכנן בעולם, שנועד להרחיב את כושר הייצור של שדה הגז הצפוני מ-77 מיליון טון בשנה ל-126 מיליון טון עד לשנת 2027. הפרויקט נועד לבסס את מעמדה המוביל בשוק העולמי לטווח ארוך, אך מתקפת הטילים האיראנית הנוכחית על ראס לאפאן בלמה את תנופת הפיתוח והשמידה תשתיות הנדסיות רגישות.
למרות חומרת השבר המבצעי, כלכלנים רבים מדגישים כי הנכסים הפיננסיים האסטרונומיים שצברה קטאר לאורך השנים, לצד דירוג האשראי הגבוה שנשמר לה על ידי סוכנות S&P, יאפשרו לממשלה להמשיך ולשלם משכורות למגזר הציבורי ולתחזק את השירותים החיוניים לאוכלוסייה גם במצב שבו הכנסות הגז ייעלמו למשך תקופה ארוכה.

השיתוק המוחלט של קטאר היא זעזוע עמוק למערכת האנרגיה והכלכלה העולמית, התלויה באספקת הגז הקטארית לצורך הפעלת תחנות כוח ותעשיות כבדות באירופה ובאסיה. המהלך האיראני ממחיש את האסטרטגיה של טהרן להשית מחיר כלכלי בלתי נסבל על הקהילת הבינלאומית, במטרה לייצר מאזן אימה דיגיטלי ופיזי שימנע ממעצמות המערב לבצע תקיפות צבאיות ישירות על אדמתה.
תצלומי הלוויין ושידורי המדיה העולמיים המציגים את נמל ראס לאפאן תחת מתקפת טילים ואת נמל התעופה הבינלאומי בדוחא תחת אזעקות מלחמה, מנפצים לחלוטין את "תדמית היציבות" שקטאר עמלה עשרות שנים לבנות ושעל בסיסה משכה הון אנושי ופיננסי זר.

גם אם פתיחה עתידית של מצר הורמוז תאפשר את חידוש נתיבי השיט, הנזק הפיזי למתקני ההנזלה והנזק התדמיתי למעמדה של קטאר כחוף מבטחים עסקי, ידרשו תקופת שיקום ממושכת וישנו את פני המפה הגיאופוליטית והאנרגטית של המפרץ הפרסי לשנים הבאות.
