חוקר המשטרה עודד בן משה הודה היום (ראשון) על דוכן העדים במשפט נתניהו כי נקט בטקטיקות חקירה קשוחות ואגרסיביות כלפי עורכי עיתונים בכירים שנחקרו כעדים פתוחים בתיק 2000, במטרה להלחיץ אותם ולחלץ מהם גרסאות. במהלך חקירתו הנגדית על ידי עו"ד עמית חדד, הוצגו תמלילי חקירה בהם הטיח בן משה בעורכים עמוס רגב וערן טיפנבורן האשמות בשקרים ובאי-אספקת "הסחורה", לצד איומים להחשידם בשיבוש הליכים פלילי.

בן משה הגן על התנהלותו וטען כי מדובר בכלים לגיטימיים בשדה החקירות להוצאת האמת, אך במקביל אישר כי ביצע פעולות ותיעד חומרים שלא היו קשורים ישירות לתיק 2000, תוך הסתמכות על ההנחה כי מפקדיו והדרגים המשפטיים אישרו את קווי החקירה הללו.
עו"ד עמית חדד פתח את החקירה בהצגת מזכר שערך בן משה בינואר 2017, העוסק באירוע מסוף 2016 שבו ראש הממשלה התקשר והתלונן קשות על כתב בשם צ'סנה. חדד הטיח בחוקר כי המועד הרלוונטי לתיק 2000 מסתיים בתחילת 2015, ושאל מדוע תיעד אירוע שאינו קשור לתיק. בן משה השיב: "זה לא קשור. הנחת העבודה שלי הייתה שהכל מאושר. לא בא למפקדים שלי ושואל על פעולה".

בהמשך עבר עו"ד חדד לחקירתו של עורך "ישראל היום" לשעבר, עמוס רגב, והציג מונולוג תוקפני שבו הבהיר החוקר לרגב כי אם לא יגיד אמת מדובר בעבירה פלילית וישקלו להעבירו לחקירה באזהרה. חדד שאל מדוע מקניטים אדם מכובד שמגיע כעד, ובן משה השיב: "אולי חשבתי שאני רוצה שיהיה יותר לחוץ ממה שהוא היה?. רציתי להלחיץ אותו".
חדד המשיך וציטט מתוך התמליל שבו חקר בן משה את רגב על רמת המעורבות של שלדון ומרים אדלסון בתכני העיתון, ותהה כיצד זה רלוונטי לתיק פלילי: "מה זה משנה? משטרת ישראל חושדת בחשד של עבירה, מה חשדתם שהייתה העבירה?". בתגובה אמר החוקר עודד בן משה: "לא יודע להגיד פה. ספציפית בעדות זו. רצינו לבדוק כיוון שמשפחת אדלסון מתערבת לפי בקשת נתניהו. זה היה נושא החקירה בגדול, אין לי את תמונת המאקרו".

בן משה אישר כי לא חשב על בעיית חיסיון עיתונאי לגבי שיקולי העריכה והסיקור של העיתון, וכי התמקד אך ורק בניסיון לברר עובדתית את מעורבות ראש הממשלה ורעייתו שרה נתניהו.
חלק נוסף של הדיון התרכז בחקירתו של עורך "וואלה" ו"ווינט" לשעבר, ערן טיפנבורן. חדד הראה כיצד החוקרים הטיחו בטיפנבורן האשמות קשות: "לא סיפרת את האמת, שיקרת במצב נחושה. אתה משקר אין מצב שלא קיבלת הנחייה מנוני", ואף הציג ציטוט של ראש הצוות מומי משולם שאמר לטיפנבורן: "אתה לא מספק את הסחורה".

חדד תהה איך חוקר מעז לדבר כך לעד פתוח, ובן משה השיב: "עד בא ויודע שהוא הולך, בהרבה נסיבות הוא לא יגיד את האמת כי זה יכול לסבך אותו, זו העבודה שלנו. להגיד מילה טובה או פחות? אגרסיבי או קשוח? זו העבודה. לפעמים אדם בא ועוד שעתיים הוא הולך, איזה מנופים יש לי להוצאת אמת? אולי במקרה זה עשיתי אובר פתיחת חזקה. זה עבודה".
בן משה דחה את הטענה לפיה לחץ כזה גורם לעדים למסור הודעות שווא ולספר לחוקרים רק את מה שהם רוצים לשמוע. הוא פירט כי החקירה של טיפנבורן התמקדה בנסיבות פרסום כתבה שלילית נגד נפתלי בנט ב"ווינט", בעקבות שיחות מוקלטות שבהן נוני מוזס כינה זאת "סוכריה קטנה" לנתניהו, אך הודה כי המשטרה לא ביצעה בדיקה רוחבית של כלל הסיקור בטווח הימים הרלוונטי כדי לראות אם אכן היה שינוי לטובת נתניהו. בסיום הדיון, ביקש עו"ד חדד לעצור את הרצף לקראת מעבר לנושא חדש, והשופטים קבעו כי החקירה הנגדית תתחדש ביום ראשון הבא.

עדותו של עודד בן משה נוגעת באחת הסוגיות הרגישות ביותר בניהול חקירות תיקי ראש הממשלה: הגבול הפרוצדורלי בין תשאול חסוי לבין חקירה מתועדת. במהלך השנים עלו טענות רבות מצד צוותי ההגנה על כך שהמשטרה נהגה לקיים שיחות "מחוץ לפרוטוקול" או לערוך זיכרונות דברים חלקיים ותמציתיים מתוך חקירות ארוכות, במקום להסתמך על תמלול מלא של ההקלטות.
הדבר אפשר, לטענת הסנגוריה, להעלות על הכתב רק אלמנטים שהתאימו לתזת התביעה, תוך השמטת פרטים מהותיים שיכלו לסייע להגנה או להעיד על הלחצים הפסולים שהופעלו בחדרי החקירות. משמעות העדות של בן משה היא חשיפה נוספת של ה"בטן הרכה" בניהול שלבי החקירה המוקדמים של תיק 2000.

הודאתו של החוקר כי הפעיל מנופי לחץ ואיומים פליליים חריפים על עדים שאינם חשודים – דוגמת עמוס רגב וערן טיפנבורן – מחזקת את קו ההגנה המבקש להוכיח כי העדויות בתיק זה לא נמסרו באופן חופשי ואותנטי, אלא חולצו תחת פחד ותוך פגיעה מודעת בחיסיון העיתונאי ובחופש העיתונות.
חוסר היכולת של החוקר להצביע על אישור משפטי מפורש לכל פעולה, לצד העובדה שלא נבדק קו הסיקור הכללי של העיתונים באותם ימים, מציגים את החקירה ככזו שהתנהלה לעיתים בריצה עצמאית של הדרג החוקר, דבר שעשוי להשפיע על המשקל שיעניקו השופטים לעדויות הללו בפסק הדין הסופי.
