ד"ר יחיאל זלינגר, ארכיאולוג מרשות העתיקות שיתף היום (חמישי) בריאיון עם עידו טאובר על הסודות שמתחת לרחבת הכותל: "ניצלנו את תקופת הקורונה לחפירות. הרחבה העליונה תיועד לתפילות, והתחתונה תהיה מוזיאון מלא ממצאים מעברנו".
2+לדברי ד"ר זלינגר, תפקידה של רשות העתיקות הוא לשמר את הממצאים ההיסטוריים ולהנגיש אותם לציבור, במיוחד לאור תנופת הפיתוח המאסיבית שעוברת ירושלים בשנים האחרונות. "כל מי שנכנס לעיר רואה את המנופים הגדולים, את הכבישים ואת הרכבות. אנחנו בעצם רצים לפני הטרקטורים במטרה להציל כמה שיותר ממצאים", הסביר זלינגר והוסיף: "אין פינה בירושלים שאם תחפור בה לא תמצא עבר עשיר".
זלינגר פירט את העבודות המתבצעות בעיר העתיקה ובעיר דוד. הוא ציין כי ב-15 השנים האחרונות, חפירות שנערכו לאורך רחוב בית הבד חשפו שכבות היסטוריות מהתקופה הצלבנית והביזנטית, ממצאים שאפשרו לשחזר את מסלולו של רחוב הקרדו העתיק.
2+בעיר דוד, החפירות מגיעות לעיתים עד לסלע היסוד, שם מתגלים שרידים מתקופת הברזל ובית ראשון המעידים על נוכחות יהודית ברורה. "אנחנו אוספים כמה שיותר
ממצאים כדי לחבר ביניהם ולנסות להציג תמונה שמדברת עם המקורות" אמר זלינגר.
התגלית המרגשת ביותר עליה הרחיב ד"ר זלינגר נוגעת לעבודות ההנדסיות והארכיאולוגיות המתבצעות מתחת לרחבת הכותל המערבי. העבודות החלו בתקופת הקורונה, אז נוצלה העובדה שהרחבה הייתה ריקה לביצוע קידוחי עמודים עמוקים לתוך הסלע.
2+"ביצענו כירוי של הרחבה העליונה ואנחנו מתקדמים בחפירה מתחת לפני השטח, באופן שלא מפריע להתנהלות היומיומית ברחבה שמעל", הסביר זלינגר. לדבריו, בעוד כעשר עד עשרים שנה, המבקרים בכותל יוכלו ליהנות משני מפלסים נפרדים. "מי שיבוא לרחבת הכותל וירצה להתפלל – ילך לרחבה העליונה. מי שירצה לראות את השורשים שלו, ירד למטה למוזיאון חי שבו הסיפור של העם היהודי נמצא עמוק בצמוד לקיר הכותל".
