לרגל יום ירושלים שחל היום (חמישי), ענף התיירות בעיר מנסה לחזור לשגרה אחרי תקופה מאתגרת במיוחד, ובשטח מתחילה להתגבש תמונה זהירה ואופטימית. מצד אחד, הפגיעה מורגשת היטב: ביטולי קבוצות תיירים, ירידה בתנועת מבקרים מחו"ל ופגיעה בהכנסות של בתי מלון, מסעדות ואתרי בילוי. מצד שני, כמעט כל מי שחי את התחום בעיר משוכנע שההתאוששות כבר באופק, והשאלה הגדולה אינה האם זה יקרה, אלא כמה מהר.
4+הערכות בענף מדברות על התאוששות מדורגת: תיירות הפנים צפויה להיות הראשונה לחזור בקצב מהיר יחסית, בעוד שהתיירות הבינלאומית תזדקק לזמן ארוך יותר של חודשים ואף למעלה מכך עד שתחזור להיקפים מלאים. רבים מאמינים שהצורך של הישראלים "לצאת לנשום אוויר" אחרי תקופה מתוחה יעשה את שלו ויחזיר את הביקוש לנופש בבירה מהר מהצפוי.
ברשות לפיתוח ירושלים מציינים כי כבר כעת נבנות תוכניות עבודה שמטרתן להחזיר את העיר למפה התיירותית הבינלאומית והמקומית במהירות, באמצעות חידוש קשרים עם שווקים מרכזיים, קהילות יהודיות בעולם וחיזוק תיירות הפנים. הרשות אומרת כי "לצד היוזמות הפרטיות, ובהתבסס על ניסיון רב-שנים בניהול משברי תיירות קודמים, ברשות לפיתוח ירושלים שוקדים על תוכניות עבודה סדורות שמטרתן להחזיר את ירושלים למפה הבינלאומית והמקומית במהירות המקסימלית. במישור הבינלאומי, הרשות פועלת במרץ לחידוש הקשרים עם שוק תיירות הצליינים וכן עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם – קהל יעד אסטרטגי הנחשב לנאמן במיוחד לירושלים גם בעיתות משבר.
המאמצים אינם עוצרים רק בקבוצות המאורגנות: הרשות משקיעה משאבים בשימור והבאת כנסים לבירה, ובו בזמן בייצור קמפיינים המיועדים למשיכת 'התייר הבודד', מתוך הבנה כי חזרת המבקרים העצמאיים היא סימן מובהק לחזרתה של העיר לשגרה.
"במקביל, וכחלק מהפקת לקחי השנים האחרונות ומגמת העלייה המתמשכת במספר התיירים המקומיים, הרשות משקיעה משאבים בחיזוק תיירות הפנים. קמפיינים מתוכננים לעונות האביב והקיץ, במטרה להבטיח שהישראלים ימשיכו לראות בירושלים יעד בילוי וחופש. השילוב בין המעטפת התקציבית והשיווקית של הרל"י, לבין התשתית התיירותית המתחדשת, הוא זה שמעניק לענף את התקווה כי ההתאוששות תהיה לא רק מהירה – אלא גם יציבה ולטווח ארוך".
בתוך העיר עצמה, מי שנמצאים בקו הראשון של התיירות מדברים על חוסן שכבר הוכיח את עצמו בעבר. שוק מחנה יהודה הוא דוגמה בולטת לכך; לדברי טלי פרידמן, יו"ר ועד סוחרי השוק ובעלת "האטליה – סטודיו לבישול", השוק הוא הרבה מעבר למתחם מסחרי – הוא הלב הפועם של העיר. היא מתארת מקום שמצליח לשרוד משברים חוזרים, להתאושש ולחזור לשגרה במהירות, גם בזכות השילוב בין מסורת ותיקה לסצנה קולינרית צעירה.
4+גם מהשטח עולה תמונה דומה. מדריך הסיורים אבידוב ברנשטיין מתאר עיר שחיה ונושמת גם בתקופות מורכבות, ומתאר כיצד הרקמה האנושית בעיר ממשיכה לפעול גם בתקופות קשות: "מהיכרות עמוקה, במיוחד עם המרחב הייחודי של העיר העתיקה, אפשר לראות עד כמה הרקמה האנושית כאן חיה ונושמת – נוצרים, מוסלמים ויהודים; סוחרים, אנשי דת, אמנים ובעלי מלאכה". גם בימים שבהם העיר העתיקה כמעט סגורה, הוא ממשיך להגיע אליה "מתוך מחויבות לקשרים האנושיים והחברויות שנרקמו לאורך השנים", ומדגיש כי המפגשים הללו מלאים בשיח חיובי, מבט קדימה ותקווה לשיבה קרובה לשגרה.
לדבריו, ייתכן שלקבוצות הגדולות והמאורגנות יידרש זמן רב יותר לחזור, אך לצד זאת כבר מורגש ביקוש אחר: "יש גל שקט אך ברור של אנשים פרטיים שכבר מחכים, משתוקקים ומוכנים לשוב – לישראל בכלל ולירושלים בפרט". ברנשטיין מביא גם סיפור אישי שממחיש זאת: לקוחה מניו יורק, שסיירה איתו בעבר והפכה לחברה קרובה, תכננה להגיע לירושלים כדי לחגוג בת מצווה בגיל 45 – אך נאלצה לדחות. "למרות האכזבה, היא לא איבדה את ההתרגשות. להפך – היא מחכה לרגע שבו תוכל להגיע עם משפחתה, ברגע שזה יתאפשר".
בענף המלונאות מעריכים כי התיירות תחזור בהדרגה, כאשר הראשונים לשוב יהיו תיירים בעלי זיקה לישראל, ובהמשך קבוצות וכנסים בינלאומיים. יחד עם זאת, ההערכה היא כי חזרה מלאה להיקפים שלפני המשבר עשויה לקחת כשנה עד שנה וחצי, בעיקר בשל תכנון מוקדם של קבוצות תיירות. במקביל, מוסדות התרבות נערכים ליום שאחרי. במוזיאון מגדל דוד מציינים כי התקופות האחרונות נוצלו לשדרוג וחידוש תצוגות, מתוך מחשבה על חוויית ביקור משופרת ביום שבו הקהל יחזור בהמוניו.
אבנר און, מנכ"ל מלון וולדרוף אסטוריה בירושלים, מעריך כי למרות הפגיעה, לירושלים יש יתרון מובנה בהתאוששות. "לאור ניסיון העבר – תקופת הקורונה ומלחמות קודמות – ירושלים צפויה להתאושש מהר יותר מערים גדולות אחרות". הוא מסביר כי הראשונים לחזור הם התיירים היהודים, המגלים רגישות נמוכה יותר למצב הבטחוני, לצד זיקה משפחתית ודתית לישראל. אחריהם מגיעות משלחות יהודיות קטנות, ובהמשך גם קבוצות צליינים.
עם זאת, השיבה לשגרה מלאה אינה מיידית. "להערכתי, יידרשו לפחות שנה עד שנה וחצי מתום המלחמה כדי לחזור לשגרה תיירותית בירושלים", הוא אומר. הסיבה המרכזית לכך היא אופיו של שוק התיירות המאורגנת: כנסים וקבוצות בינלאומיות מתוכננים זמן רב מראש, ולעיתים ממתינים חודשים ארוכים לאחר סיום משבר כדי לבחון את היציבות באזור.
לצד האתגרים, און מדגיש את כוח המשיכה הייחודי של העיר: "לירושלים יש היצע שאין לו תחליף – המקומות הקדושים לשלוש הדתות, מוזיאונים, העיר העתיקה, השוק, הקרבה לים המלח ולמצדה". לדבריו, בטווח הארוך "התיירות תחזור לעצמה", בין היתר בזכות אותו זיכרון קולקטיבי קצר שמאפיין את השוק הגלובלי.
4+רפי רביבו, בעלי קבוצת ג'קו, מציג זווית אופטימית במיוחד בכל הנוגע להתאוששות. לדבריו, "אחרי המלחמה צפויה התאוששות מהירה במיוחד, ואפילו חזקה יותר ממה שרבים מצפים". הוא מציין כי הניסיון מלמד שלאחר כל משבר גדול מגיע גל חזרה לחיים, לעיתים בעוצמה מפתיעה, כפי שכבר נצפה לאחר הקורונה ואירועי אוקטובר.
אילת ליבר, מנכ"לית מוזיאון מגדל דוד, מחזקת את התחושה כי מדובר בדפוס מוכר: "בשני העשורים האחרונים ראינו את ירושלים נעה בין קצוות – נסגרת בבת אחת, אך גם מתאוששת באותה מהירות מפתיעה". לדבריה, השילוב בין היסטוריה, דת, תרבות, קולינריה ונוף ייחודי ממשיך למצב את העיר כיעד שאין לו תחליף עבור תיירים ועולי רגל.
ליבר תולה תקווה גם במרכיב הרגשי: "אני מקווה שלאחר השנים הארוכות של הקורונה והמלחמה, הגעגוע יעשה את שלו, ושוב נראה כאן את גלי התיירים". לדבריה, ניסיון העבר מלמד כי "העולם שוכח מהר ועובר הלאה למשבר הבא במקום אחר", תהליך שעשוי לזרז את חזרת התיירות. בינתיים, מוסדות התרבות בעיר לא יושבים בחיבוק ידיים. "ניצלנו את הזמן לשדרוג ולהתחדשות", מספרת ליבר, ומציינת פתיחת גלריות חדשות, אוספים מתקדמים טכנולוגית ואף בית קפה חדש מול נופי העיר – ניסיון לשפר את חוויית הביקור לקראת חזרת הקהל.
התמונה העולה מהשטח ברורה: הפגיעה בתיירות בירושלים עמוקה, אך אינה חסרת תקדים. אם לשפוט לפי העבר, העיר צפויה להתאושש בתוך כמה חודשים, כאשר חלק מהפעילות יחזור אפילו מהר יותר. ובעיקר, נדמה כי דווקא השילוב בין קדושה, היסטוריה ורגש, יחד עם חוסן אנושי מקומי, הוא זה שמבטיח כי גם אחרי משברים קשים, ירושלים תמשיך למשוך אליה מבקרים מכל העולם.
4+לדבריו, ההתאוששות לא תבוא לידי ביטוי רק במספרי התיירים, אלא גם בהתחדשות עירונית ותרבותית, ובעיקר בתחום הקולינרי. "השילוב הירושלמי בין מסורת לחדשנות יוצר קרקע להתפתחות מואצת של סצנת האוכל", הוא אומר, ומעריך כי הביקוש לחוויות בילוי, אוכל ואירוח יעלה באופן משמעותי, בין היתר על רקע הרצון לחזור לשגרה, ליהנות ולהתחבר מחדש. "אנחנו גם נראה שינוי בגישה: פחות דחיינות, יותר 'כאן ועכשיו'. אנשים ירצו לצאת, לטעום, לבלות ולחוות – והביקוש יגיע בעוצמה. מי שיידע להיות מוכן, מדוייק ויצירתי, יתפוס את הגל הזה בזמן".
השורה התחתונה ברורה: ירושלים ספגה פגיעה, אך לא עצירה. אם ההיסטוריה מלמדת משהו, העיר יודעת להיסגר מהר כשצריך, אך גם להיפתח מחדש באותה המהירות. השאלה שנותרה פתוחה היא לא האם התיירים יחזרו, אלא מתי המגמה הראשונית תהפוך לגל רחב ומשמעותי.
