בעוד שצרכנים רבים מודעים לסכנות של מזון מקולקל או פג תוקף, איום בריאותי פחות מוכר נמצא דווקא במדף התבלינים. מדובר במיקוטוקסינים – תרכובות כימיות רעילות המיוצרות על ידי סוגים מסוימים של עובש המתפתחים על גידולים חקלאיים.
2+תבלינים כמו פפריקה, צ'ילי, פלפל שחור, כורכום וג'ינג'ר גדלים לרוב באזורים טרופיים המאופיינים בחום ולחות גבוהה. תנאים אלו, בשילוב עם תהליכי ייבוש בחוץ ואחסון ממושך, מהווים קרקע פורייה להתפתחות עובש.
ד"ר מינדי האר, דיאטנית מוסמכת של המכון הטכנולוגי של ניו יורק, הסבירה כי הטחינה של התבלינים מגדילה את שטח הפנים שלהם והופכת אותם לרגישים עוד יותר לזיהום. נקודה מרכזית שהמומחים מדגישים היא שמיקוטוקסינים הם יציבים מבחינה כימית. המשמעות היא שתהליכי בישול רגילים, כמו הרתחה, אפייה או טיגון, אמנם הורגים את העובש עצמו אך אינם משמידים את הרעלנים שכבר נוצרו במזון.
2+החשיפה למיקוטוקסינים עלולה להוביל למגוון רחב של תסמינים שלעיתים קרובות מאובחנים בטעות כבעיות רפואיות אחרות. טווח קצר: עייפות, ערפול מוחי, כאבי ראש, בחילות, שלשולים, בעיות בסינוסים וגרד בעור. טווח ארוך: חשיפה ממושכת ומשמעותית לרעלנים אלו נקשרה לרעילות בכבד, פגיעה בכליות, חולשה של מערכת החיסון ואף עלייה בסיכון לסרטן.
כיצד ניתן להפחית את הסיכון בבית?
למרות שלצרכן אין שליטה על תנאי הגידול והאחסון המקצועיים, המומחים ממליצים על מספר צעדים להפחתת החשיפה: אחסון נכון – יש לשמור תבלינים במכלים אטומים, במקום קריר, יבש וחשוך. מומלץ להרחיקם ממקורות חום ולחות כמו התנור, הכיריים או מדיח הכלים. מניעת לחות – אין להשתמש בכף רטובה בעת הוצאת התבלין מהמכל, שכן לחות זו מעודדת צמיחת עובש. תבלינים טחונים מומלץ להחליף כל 6 עד 12 חודשים. תבלינים שלמים נשמרים לזמן ארוך יותר, בין שנה לשלוש שנים.
