"הפסגה הדרמטית": ביקורו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בסין ופגישתו עם המנהיג שי ג'ינפינג, אינו עוד שיחת היכרות דיפלומטית – אלא התנגשות חזיתית בין שתי תפיסות עולם: מדיניות "אמריקה תחילה" מול שאיפות ההגמוניה של סין. זאת כאשר במרכז האירוע עומדת פגישה בין שני המנהיגים המשפיעים בעולם, כאשר המלחמה באיראן שינתה את מאזן הכוחות בין הצדדים.
1+בייג'ינג נחשבת לבעלת הברית המרכזית ולשותפת הסחר האסטרטגית של הרפובליקה האסלאמית ובמקביל, סין רוכשת חלק ניכר מהנפט של איראן. זאת בעוד שהאיראנים נסמכים על רכיבים סיניים כחלק מיכולת ייצור הטילים הבליסטיים שלהם – נושא שטראמפ צפוי להעלות בשיחות עם שי, לצד סוגיות נוספות.
סין מהווה עורק חיים מרכזי עבור המשטר בטהרן, ולפי ההערכות, הסינים התחייבו להשקיע עד 400 מיליארד דולר בכלכלה האיראנית לאורך 25 השנים הקרובות, וכ-90% מהייצוא האיראני מיועד לשווקים הסיניים. בשנת 2025 לבדה, כ-1.4 מיליון חביות נפט מאיראן עשו את דרכן לסין מדי יום.
1+לכך מצטרף ממד נוסף – כ-33% מהנפט ו-25% מהגז הנצרכים בסין מגיעים דרך מכליות העוברות במצר הורמוז – ציר אסטרטגי רגיש במיוחד. על רקע זה, נטען כי במפגש בין השניים ניתן יהיה לראות, באופן מטאפורי, כיצד טראמפ "חונק" ומציב לחץ על שי בזירה הכלכלית והאנרגטית.
לאחר כמעט שלושה עשורים שבהם ארצות הברית נסוגה בהדרגה מהאזור, וסין הרחיבה את השפעתה, טראמפ נחוש לשנות את המגמה. וישנה הזדמנות, טבעת החנק שלו על כלכלות איראן וסין, לצד הנכונות להפעיל כוח ולהציג עליונות צבאית- יכולה לגרום לבייג'ינג לעשות חישוב מחדש, להיות מורתעת מאמריקה. טראמפ רוצה לעשות עסקים, אבל רק כשלצד השני ברור מי כאן הבוס.
