במהלך העדות הדרמטית היום (רביעי) עלתה טענה מעניינת במיוחד מטעם עו"ד עמית חדד: אם ראש הממשלה נתניהו פעל באופן אקטיבי לחסימת החקיקה בתיק 2,000, הרי שהדבר שומט את הקרקע תחת הטענה ל"עסקת שוחד" גם בתיק 4,000. נתניהו הבהיר כי דרישותיו ממוזס היו אידיאולוגיות בלבד – לשנות את ה-DNA של התקשורת הישראלית – ולא בקשות "נחמדות" לסיקור אישי, אותן הגדיר כ"כוסות רוח למת".
6+הדיון התלהט כאשר התובע יונתן תדמור ניסה להציג קשר בין בקשותיו של נתניהו לשנות את "נושאת המטוסים" – הקו המערכתי של ידיעות אחרונות – לבין הטבות כלכליות למוזס.
נתניהו השיב בבוז על הדוכן: "האמת היא יותר פשוטה מכל הניסיונות שלכם לחרטט אותה, לעוות אותה. הוא (מוזס, א.ב) פנה אלי כמה פעמים ורואים את זה בהקלטה, ואני מתחמק מזה באלגנטיות כי זה פשוט לא מעניין. אני רוצה לשנות את ה-DNA, את הכיוון של הספינה. אם אתן לו את חוק ישראל היום שאני נלחם בכל דרך כדי לבלום אותו? I Don't Facilitate – I Block".
6+באחד מרגעי השיא, כאשר התובע ניסה לקשור בין אירועים שונים לאורך השנים, התפרץ סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ומחה על הקפיצות הכרונולוגיות: "חזרת ל-2010. איפה אנחנו במכונת הזמן?". בהמשך הוסיף חדד אמירה שטלטלה את האולם: "אם עושים את זה בצורה הזאת – זה מבטל את תיק 4000, את תיק 2000".
בשלב זה התפרץ סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ומחה על קפיצות כרונולוגיות של התביעה בין השנים 2010 ל-2013: "חזרת ל-2010. איפה אנחנו במכונת הזמן? אם עושים את זה בצורה הזאת – זה מבטל את תיק 4000, תיק 2000. אין פה טענה שמשהו לא תקין או לא חוקי, צל של רבב – כלום מכלום".
6+נתניהו הסביר כי הצעותיו של מוזס להעניק לו "כתבה נחמדה" או להכניס כותב דעות מטעמו היו חסרות ערך בעיניו: "לא מעניין אותי לקבל כתבה נחמדה פה ושם כמו פוליטיקאי מתחיל. זה כוסות רוח למת. תעשה משהו בשביל המדינה ותשנה את הכיוון של הספינה, שבה אתם הופכים לבן משחור ואמת משקר".
הדיונים בתיק 2000 הגיעו לשלב שבו נבחנת שאלת ה"כריכה" – האם נתניהו התנה פעולה שלטונית בסיקור אוהד. נתניהו טוען כי הראיות מוכיחות דפוס הפוך: הוא לא סייע למו"לים, אלא חסם את דרישותיהם. עו"ד עמית חדד טוען כי אם התביעה מודה שבשיחות בין פוליטיקאים למו"לים יש "ורסיות" שונות של הידברות לגיטימית ללא פגם פלילי, הרי שכל התיק נגד נתניהו קורס.
6+לשיטת ההגנה, יש כאן "חור" לוגי עצום. אם נתניהו פעל נגד האינטרס הכלכלי של מוזס כאשר בלם את החוק, ובמקביל דרש רק "שינוי אידיאולוגי" ולא "סיקור אישי", לא ניתן לבסס עבירת שוחד או הפרת אמונים. לטענתם, אותה לוגיקה בדיוק אמורה להביא לביטול האישומים גם בתיק 4000, שבו נטען למתן הטבות תמורת סיקור.
במרכז העדות עומד הקושי הלוגי שהציב נתניהו בפני התביעה. נתניהו טוען כי גרסת המדינה קורסת אל תוך עצמה בשל שלוש עובדות שאינן מתיישבות עם קיום "דיל": ראש הממשלה אמר כי אם אכן היה משוחד על ידי מוזס, הוא היה אמור לאפשר ל"חוק ישראל היום" לעבור. בפועל, הוא הקריב את ממשלתו כדי למנוע את החוק הזה.
6+התביעה טוענת שנתניהו הבטיח לצמצם את "ישראל היום", אך נתוני התפוצה מראים שבדיוק באותן שנים התפוצה זינקה מ-200 אלף ל-255 אלף עותקים. בנוסף, נתניהו ציין כי דרישתו ממוזס לא הייתה "תכתוב עלי יפה" המהווה אינטרס אישי, אלא "תפסיק להיות שופר של השמאל" – אינטרס שמגיע ממניע אידיאולוגי.
6+התביעה מנסה להראות כי המגעים בין 2009 ל-2014 היו רצף אחד של "סחיטה באיומים" – מוזס תקף את משפחת נתניהו, וראש הממשלה ניסהלקנות שקט דרך הגבלת העיתון המתחרה.
כאמור, משפט נתניהו נמצא בשלב מתקדם של עדות ראש הממשלה בתיק 2000 עוסק במערכת היחסים בין בנימין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס. התביעה מנסה להוכיח כי השניים ניהלו משא ומתן על עסקת שוחד, במסגרתה נתניהו יפעל לצמצום כוחו של המתחרה "ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות".
6+עד המדינה חפץ העיד בעבר על מעורבותו כמתווך ועל פעולות הסתרה לכאורה, כולל גריסת מסמכים שתיעדו את הצעות התיאום. איש העסקים ארנון מילצ'ן העיד על שיחות שקיים עם חפץ בנושא ה"סידור" בין נתניהו למוזס. פרקליטיו של נתניהו טוענים כי מדובר בשיחות סרק שלא הבשילו לכדי מעשה, וכי נתניהו לא היה מודע לפרטי היוזמות של עוזריו.
העדות הנוכחית היא קריטית לקביעת רמת המעורבות של נתניהו בנעשה ב"ישראל היום". אם בית המשפט יקבל את גרסת התביעה לפיה נתניהו שלט בתפוצת העיתון וניהל מו"מ על כך, הדבר עשוי לבסס את מרכיבי השוחד או הפרת האמונים. מנגד, קו ההגנה של נתניהו – לפיו עוזריו פעלו על דעת עצמם כדי "למצוא חן" או לפתור בעיות – נועד לנתק את הקשר הפלילי הישיר בינו לבין הצעות התיאום.
