ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג היום (רביעי) בבית המשפט את מה שהוא מגדיר כ"חור" המרכזי בתזת התביעה בתיק 2000: הסתירה המוחלטת בין הטענה למשא ומתן מושחת לבין פעולותיו בשטח. לשיטתו של נתניהו, לא ייתכן שניהל "דיל" עם נוני מוזס להגבלת המתחרה "ישראל היום", כאשר המציאות מוכיחה שהוא היה הבלם המרכזי והיחיד של החקיקה שמוזס חפץ בה. נתניהו הדגיש כי בזמן שהשיחות התנהלו, תפוצת "ישראל היום" רק הלכה וגדלה – עובדה שממוטטת לטענתו את הבסיס להאשמות נגדו.
5+התובע יונתן תדמור ניסה לקשור בין אירועי 2010 ליוזמות החקיקה של 2013, מה שהוביל למחאה של צוות ההגנה על השימוש ב"מכונת זמן" כרונולוגית. נתניהו בחר להשתמש בדוכן העדים כדי להציג את הנרטיב שלו: לוחם אידאולוגי שנלחם למען גיוון התקשורת בישראל, מול תביעה שמנסה לצייר מאבק על דמות המדינה כעסקת שוחד קטנונית.
הדיון התמקד בניסיון של התביעה להוכיח כי נתניהו דרש ממוזס שינוי בקו הסיקור בתמורה להגבלת המתחרה העסקי. נתניהו דחה את הדברים בבוז: "נוני תהיה נחמד למשפחה שלי ואני אתן לכם את 'ישראל היום'? את זה אתם רואים? בדיוק הפוך! זה לא נוסח העניין. תשנה את הכיוון, כל האידיאולוגיה וכל הכיוון המדיני והכללי של מערכת 'ידיעות אחרונות'. מה זה מעניין אותי? מה אני פוליטיקאי סוג ו'? על זה אתם מדברים? באמת בדיחה".
5+התובע יונתן תדמור הטיח בנתניהו כי הפרסומים העוינים ב"ידיעות אחרונות", כמו תביעת ליליאן פרץ ב-2010, היו ה"מקל" שנועד להחזיר את נתניהו לשולחן התיאומים. נתניהו אישר כי "עבר במוחו" שמדובר בתסכול של מוזס, אך טען כי הדבר רק הוביל אותו להילחם חזק יותר.
לדברי נתניהו, "הוא (מוזס, א.ב) רצה מאוד לשבור את המתח שהיה בין המערכת למשרד ראש הממשלה. הוא רצה להיות 'עיתון של המדינה'. אבל הכיוון שלו היה – 'בוא תיתן איזה כתב, תיתן לי איזה המלצה שלך למשהו'. אני תמיד הייתי אומר שזה כוסות רוח למת. אני לא אמרתי את זה כך, אבל ככה חשבתי. אתה צריך לעשות שינוי יסודי".
5+"אני מפעיל כל כובד משקלי בניסיון לא לחסום את 'ישראל היום', אני עושה הכל כדי לבלום את החוק הזה. אני היחיד שנלחם… אז אתה אומר שפעלתי להביא לנוני מוזס הישג? זה בדיוק הפוך ומביש. רציתי לשנות את המונוליטיות המטורפת שיש במדינת ישראל. יהיה פה מהפך, זה מה שעניין אותי", אמר נתניהו. כאשר התובע ניסה לדלג בין שנים כדי לבסס דפוס פעולה, התפרץ סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד: "חזרת ל-2010. איפה אנחנו במכונת הזמן?".
5+במרכז העדות עומד הקושי הלוגי שהציב נתניהו בפני התביעה. נתניהו טוען כי גרסת המדינה קורסת אל תוך עצמה בשל שלוש עובדות שאינן מתיישבות עם קיום "דיל": ראש הממשלה אמר כי אם אכן היה משוחד על ידי מוזס, הוא היה אמור לאפשר ל"חוק ישראל היום" לעבור. בפועל, הוא הקריב את ממשלתו כדי למנוע את החוק הזה.
התביעה טוענת שנתניהו הבטיח לצמצם את "ישראל היום", אך נתוני התפוצה מראים שבדיוק באותן שנים התפוצה זינקה מ-200 אלף ל-255 אלף עותקים. בנוסף, נתניהו ציין כי דרישתו ממוזס לא הייתה "תכתוב עלי יפה" המהווה אינטרס אישי, אלא "תפסיק להיות שופר של השמאל" – אינטרס שמגיע ממניע אידיאולוגי.
5+התביעה מנסה להראות כי המגעים בין 2009 ל-2014 היו רצף אחד של "סחיטה באיומים" – מוזס תקף את משפחת נתניהו, וראש הממשלה ניסהלקנות שקט דרך הגבלת העיתון המתחרה.
כאמור, משפט נתניהו נמצא בשלב מתקדם של עדות ראש הממשלה בתיק 2000 עוסק במערכת היחסים בין בנימין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס. התביעה מנסה להוכיח כי השניים ניהלו משא ומתן על עסקת שוחד, במסגרתה נתניהו יפעל לצמצום כוחו של המתחרה "ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות".
5+עד המדינה חפץ העיד בעבר על מעורבותו כמתווך ועל פעולות הסתרה לכאורה, כולל גריסת מסמכים שתיעדו את הצעות התיאום. איש העסקים ארנון מילצ'ן העיד על שיחות שקיים עם חפץ בנושא ה"סידור" בין נתניהו למוזס. פרקליטיו של נתניהו טוענים כי מדובר בשיחות סרק שלא הבשילו לכדי מעשה, וכי נתניהו לא היה מודע לפרטי היוזמות של עוזריו.
עדות הנוכחית היא קריטית לקביעת רמת המעורבות של נתניהו בנעשה ב"ישראל היום". אם בית המשפט יקבל את גרסת התביעה לפיה נתניהו שלט בתפוצת העיתון וניהל מו"מ על כך, הדבר עשוי לבסס את מרכיבי השוחד או הפרת האמונים. מנגד, קו ההגנה של נתניהו – לפיו עוזריו פעלו על דעת עצמם כדי "למצוא חן" או לפתור בעיות – נועד לנתק את הקשר הפלילי הישיר בינו לבין הצעות התיאום.
