יום דרמטי נוסף בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שמתקיימת הבוקר (רביעי). במהלך החקירה הנגדית שהוביל התובע יונתן תדמור, הוצגו לנתניהו עדויותיו של ניר חפץ בנוגע למפגשים בבלפור ובכנסת, שבהם נטען כי נתניהו גרס מסמכי תיאום הנוגעים לתפוצת "ישראל היום". נתניהו דחה את הדברים מכל וכל, טען כי אינו זוכר את האירועים והסביר כי מקורביו נהגו לדבר בשמו מבלי שניתנה להם סמכות לכך.

התובע יונתן תדמור הציג לנתניהו את גרסתו של עד המדינה ניר חפץ, לפיה נתניהו היה מעורב באופן פעיל בניסיונות להרגיע את מערכת היחסים הטעונה עם ארנון מוזס דרך שליטה בכמות העותקים של "ישראל היום".
יונתן תדמור: "חפץ אומר שבאותו מפגש בבלפור הוא נפגש איתך, אם הוא לא טועה בכנסת, והראה לך את הדף. הוא אומר שאתה לקחת את הבלוק, גרסת את הדפים ואמרת לו רק לומר אם אפשר להחזיר את המצב לאחור. האם אתה מאשר את האירוע, את המפגש עם שרה והיכולת שלך לשלוט בכמות העותקים ב'ישראל היום'?". רה"מ בנימין נתניהו השיב: "אני לא זוכר את זה ואני לא יכול להתייחס לדברי רעייתי".

בהמשך, הטיח תדמור בנתניהו כי גם ארנון מילצ'ן העיד על שיח דומה. נתניהו השיב כי מדובר בפרשנות של השניים לשיחות שלא התקיימו בפועל: "יש כאן שיח בין שני אנשים, חפץ ומילצ'ן, אפילו חפץ בזמן הזה מתוך רצון אמיתי לא מזדון לפתור את זה. כל אחד משתמש בדברים שהוא שמע, מנסים לרקוח פה איזה סידור אבל הסידור הזה לא קיים".
התובע הקשה ותהה כיצד שני מקורבים כה דומיננטיים יעזו להעביר מסר של תיאום כה קונקרטי ללא אישורו. נתניהו הסביר: "ההסבר שלי הוא כל כך מבוסס על דבר שהוא כל כך נפוץ והוא קורה לי מדי יום. חברי כנסת יועצים כל אחד מדברים זה עם זה 'ביבי אמר לי ככה וביבי נתן לי ככה'. שמע, הוא אמר לי הוא יכול לעשות את זה – המשפט הזה כל הזמן חוזר על עצמו. כשאתה נמצא בעמדת כוח, אנשים שואבים את הכוח ורוצים להסתייע בדברים האלה. לי אין חלק בשיחות האלה".

השופטת רבקה פרידמן פלדמן העירה כי הפתרון שהוצע בשיחות לכאורה תלוי בנתניהו עצמו, אך רה"מ הבהיר: "הם עושים את זה כל הזמן. זה לא פתרון… אפשר בכל מצב לתרחש תרחישים היפותטיים ודרך זה להגיע לאיזשהו פתרון. אני לא הייתי מודע לפרטי השיח הזה. שני אנשים בדרכם שלהם לפתור בעיה, בדרך זו או אחרת עם כל מיני תרחישים".
הדיון התמקד בטענה כי נתניהו ביקש להעביר מסר קונקרטי למוזס דרך ניר חפץ.
תדמור שאל את ראש הממשלה: "ביקשת להעביר את זה למוזס וחפץ מספר שזה אכן עבר. אתה מכיר שהמסר עבר? כי זה מעיד חפץ מה-29.11.2021. איך חפץ מעלה על דעתו להעביר דבר כזה?". בתגובה נתניהו ענה: "לא".

התובע המשיך והעמיק בסוגיית ה"תמורה" לכאורה – הגבלת התפוצה של ישראל היום ל-85 אלף עותקים בתמורה לסיקור אוהד או חסינות מהכפשות:"הכוונה הייתה מהצד השני שמר מוזס יעניק חסינות מסיקור שלילי לך ולבני משפחתך. אתה זוכר את זה? ביבי רוצה חסינות".
רה"מ: "אין לי קשר לשיחות האלה שהתנהלו בלי נוכחותי. לא ביקשתי חסינות לי ולא למשפחתי, כל זה לא עבר דרכי, לא היה בידיעתי ולא היה גם מטעמי או על דעתי אז הם מדברים ביניהם".

כאשר תדמור הקשה ותהה כיצד ייתכן שחפץ, שעבד עבורו, ניהל מהלך כזה "כל הדרך" מבלי שנתניהו ידע, השיב ראש הממשלה במתקפה ישירה על אמינותו של עד המדינה ועל החקירה עצמה: "מה שאתה שומע ולא פעם אחת. איזה דיונים חפץ עבד אצלי ותיאם שיחות עם אלוביץ' מאחורי הגב שלי ולא אמר לי כלום. פה למען אדוני ופה הוא כבר מקליט אותי בסתר, נו באמת. הוא יגיד לי דיווח מדויק?
"הוא מקליט ספריות שלמות שלקחתם אותן ומצאתם אותן אחרי שסרקתם את כל חשבונות הבנק שלי ואת כל ההקלטות שלי וכל דברים אחרים שמצאתם וזה מה שמצאתם – כלום. הפכתם את כל העולם והפכתם את כל המדינה ולא מצאתם כלום".
לשאלת התובע מה היה האינטרס של חפץ לדאוג לחסינות עבור שרה נתניהו, ענה נתניהו: "לא יודע, הוא רוצה להיות Peace Maker".

במהלך העדות הפרקליטות העלתה את השאלה האם נתניהו ניסה לייצר מונופול שיקריס את "ידיעות אחרונות". נתניהו טען כי בחן את סוגיית ה"דמפינג" – הצפת השוק בחינם במחירי הפסד כבעיה כלכלית, אך לא פעל לקדם פתרונות בנידון.
על הדברים אמר ראש הממשלה: "אני זוכר שחיפשתי פתרונות ב-Dumping אבל לא זוכר דבר כזה (תיאום). שלדון חשב שאין לזה שום בסיס והוא היה מאוד חד בעניין הזה – זה הכל פוליטי. הוא אמר לי: 'תראה, אם הייתי בקו פוליטי אחר היית רואה שרק משבחים אותי'. התחושה שלי הייתה שזה תירוץ טוב לסגור את העיתון שהוא בעיקר פוליטי".

התובע יונתן תדמור הקריא לנתניהו תמלול של שיחה מדצמבר 2014, שבה מתואר הלחץ שהפעיל אדלסון לכאורה על מוזס: "תגדיר מוזס – 'חיה ותן לחיות'. לפי הגדרה של שלדון – 'אתה לא פוגע בביבי, יש לי רקורד עליך אישי ואני הולך להזכיר לך… תפסיק, אני לא רוצה לשמוע כי זה לא תלוי בי אלא רק בביבי כל העסק. אני מדפיס מיליון עותקים, מחלק אותם בחינם'. זה שלדון. אל תתקוף את ראש הממשלה".
נתניהו השיב כי לא קידם את התיאומים הללו. הוא ראה בטענותיו של מוזס ניסיון להשתיק את "הקול הימני בתקשורת הישראלית". לדבריו, הוא נתן את דעתו לחששות מהקרסת "ידיעות אחרונות" אך התפיסה הדומיננטית שלו הייתה שמדובר בתירוץ פוליטי בלבד.

לאחר מכן יונתן תדמור המשיך בחקירה: "חפץ טוען שאתה שולח אותו לדבר עם מוזס… אני מציע לך שחפץ שמקורב באותן שנים אליך לא היה מעלה על דעתו להגיד לשרה שאתה שלחת אותו". ראש הממשלה בנימין נתניהו שוב חזר על עמדתו: "הוא עשה את זה הרבה פעמים. הוא מייחס לי הנחיה… הרבה פעמים הוא ייחס לי כל מיני דברים, אז מה?".
בהמשך, עבר התובע לנתח את אירועי ינואר 2010, אז עלתה תפוצת "ישראל היום" באופן חד: "חודש אחר כך, ב-15.1.2010, ידיעות אחרונות מפרסמים את כתב התביעה של פרץ… זה לא הפתיע אותך, ראית את זה כתגובה של מוזס לאחר שהמהדורה עלתה להפצה בהיקפים כאלה יקרים. אקורד הסיום של אותן שיחות באמצעות תגובה חריפה. מקל וגזר". בתגובה אמר ראש הממשלה: "קודם כל אני כן הופתעתי, מהעוצמה ומאופי הפעולה. האם שייכתי את זה לתסכול שלו בעניין הזה? זה עבר במוחי".

המתח בחדר עלה כאשר התביעה עברה בפתאומיות לשנת 2013, ליוזמת החקיקה של ח"כ מרינה סולודקין ז"ל להגבלת "ישראל היום": "מגיעים לשנת 2013… חברת הכנסת מרינה סולוטקין ז"ל העלתה הצעת חוק. אתה זוכר שהתנגדת גם אז להצעת חוק?". רה"מ השיב: "כן, בוודאי". בשלב זה התערב סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ומחה על חוסר הסדר הכרונולוגי בחקירה: עמית חדד: "אבל חזרת ל-2010. איפה אנחנו במכונת הזמן?".
בתוך כך, מעטפה סודית הוכנסה לראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר לאחר מכן הוחלט לצאת להפסקה בשל כך. השופטים אף הודיעו שהעדות תקוצר בשעתיים לאור בקשת ראש הממשלה. דיון ביטחוני מצמצם יתקיים הערב בלשכת נתניהו.

משפט נתניהו נמצא בשלב מתקדם של עדות ראש הממשלה בתיק 2000 עוסק במערכת היחסים בין בנימין נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס. התביעה מנסה להוכיח כי השניים ניהלו משא ומתן על עסקת שוחד, במסגרתה נתניהו יפעל לצמצום כוחו של המתחרה "ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות".
עד המדינה חפץ העיד בעבר על מעורבותו כמתווך ועל פעולות הסתרה לכאורה, כולל גריסת מסמכים שתיעדו את הצעות התיאום. איש העסקים ארנון מילצ'ן העיד על שיחות שקיים עם חפץ בנושא ה"סידור" בין נתניהו למוזס. פרקליטיו של נתניהו טוענים כי מדובר בשיחות סרק שלא הבשילו לכדי מעשה, וכי נתניהו לא היה מודע לפרטי היוזמות של עוזריו.

העדות הנוכחית היא קריטית לקביעת רמת המעורבות של נתניהו בנעשה ב"ישראל היום". אם בית המשפט יקבל את גרסת התביעה לפיה נתניהו שלט בתפוצת העיתון וניהל מו"מ על כך, הדבר עשוי לבסס את מרכיבי השוחד או הפרת האמונים. מנגד, קו ההגנה של נתניהו – לפיו עוזריו פעלו על דעת עצמם כדי "למצוא חן" או לפתור בעיות – נועד לנתק את הקשר הפלילי הישיר בינו לבין הצעות התיאום.
