מליאת הכנסת אישרה הלילה (שני) סופית את הצעת החוק להעמדתם לדין של מחבלי טבח השבעה באוקטובר. החוק, שזכה לקונצנזוס נדיר, מאפשר לשפוט את מבצעי המתקפה על העבירות החמורות ביותר בדין הפלילי שדינן מוות. סעיף משמעותי שאושר קובע כי מחבלים שיישפטו תחת חוק זה לא יוכלו להשתחרר מהכלא בשום שלב, כולל במסגרת עסקאות לחילופי שבויים או אסירים.
6+שלוש שנים לאחר הטבח המזוויע, מדינת ישראל משלימה את תשתית החקיקה שתאפשר לבוא חשבון עם מבצעיו. מליאת הכנסת אישרה הערב ברוב של 93 תומכים את החוק שיאפשר את קיום "משפטי אייכמן המודרניים" בירושלים. החוק מסדיר את הליכי השפיטה המיוחדים למחבלי הנוח'בה ושותפיהם, ומבטיח כי מי שנטלו חלק ברצח, באונס ובחטיפה יתמודדו עם העונש הכבד ביותר – עונש מוות.
החוק החדש הוא פרי יוזמה משותפת של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי, בגיבוי שר המשפטים יריב לוין. מעבר לעונש המוות, החוק כולל הסתייגות דרמטית שאושרה הערב, המונעת כל אפשרות לשחרור עתידי של המחבלים, ללא יוצא מן הכלל.
6+שר המשפטים יריב לוין בירך על האישור: "החוק מבטיח כי המחבלים ושותפיהם יבואו על עונשם, כולל עונשי מוות. קמנו מתוך הטבח כדי לקיים את חובתנו המוסרית הנעלה: להביא את מבצעי הטבח המזוויע למשפט צדק".
ח"כ שמחה רוטמן הגדיר את הערב כצעד היסטורי של זיכרון לאומי: "מי שטבח, רצח, אנס וחטף אזרחים ישראלים ישלם את המחיר הכבד ביותר. מדינת ישראל לא תשכח ולא תסלח. העולם כולו יראה וידע בדיוק מול איזה רוע אכזרי עמדנו בשבעה באוקטובר".
6+ח"כ יוליה מלינובסקי הוסיפה: "הדרך לצדק נסללה. משפטי אייכמן המודרניים יתקיימו בבירת ישראל, ירושלים. זהו חוק שהוא מורשת לאומית, המוקדש לקורבנות ולחטופים".
מאז טבח השבעה באוקטובר, מערכת המשפט והחקיקה בישראל עמלו על יצירת מסגרת שתתאים לחומרת הפשעים שבוצעו. הצורך בחוק מיוחד עלה כדי לאפשר הליכים מהירים ומרתיעים, תוך הדגשת אופיים הייחודי של פשעי הנוח'בה כפשעים נגד האנושות ונגד העם היהודי.
6+עיקרי החוק שאושרו: ענישה – אפשרות לגזירת עונש מוות על מבצעי הטבח, איסור מוחלט על שחרור המחבלים בעסקאות עתידיותף הגדרת הליכי שפיטה מיוחדים לעבירות הקשות ביותר ואישור ברוב חסר תקדים של 93 חברי כנסת מקואליציה ואופוזיציה.
אישור החוק הוא הצהרת כוונות בינלאומית של מדינת ישראל. מדובר במעבר משלב הלחימה וההגנה לשלב של עשיית דין וצדק היסטורי. קביעת הסעיף האוסר על שחרור בעסקאות נועדה למנוע מצב שבו רוצחי ה-7 באוקטובר יהפכו לקלפי מיקוח בעתיד, ובכך להבטיח כי העונש שייגזר עליהם יהיה סופי ומוחלט. המהלך משקף את התפיסה כי פשעי השבעה באוקטובר הם אירוע מכונן הדורש כלים משפטיים שחורגים מהמשפט הפלילי הרגיל.
6+מוקדם יותר הערב, כתבנו לענייני הכנסת פרסם כי דרמה גדולה התרחשה אמש מאחורי הקלעים בקואליציה, סביב חקיקת החוק להעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, איים במשבר קואליציוני ודרש להקפיא את קידום החוק עד לתיקונו, לאחר שהבין כי נוסחו אינו תואם את דרישותיו.
הסערה החלה כאשר השר בן גביר הבין שהחוק קובע במפורש כי העמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה לא תתבסס על חוק עונש המוות למחבלים שאותו הוא קידם. לטענתו, הנוסח כפי שאושר מעניק כוח יוצא דופן ליועצת המשפטית לממשלה, דבר שלשיטתו יוביל לכך שהמחבלים לא יקבלו את גזר דין המוות המגיע להם.
6+בכירים בקואליציה סירבו לדרישתו של בן גביר לשנות את נוסח החוק. הסירוב נבע מההבנה ששינוי כזה עלול לעכב משמעותית את החקיקה ולפגוע בהסכמה הרחבה שהושגה סביבו, הן בקואליציה והן מחוצה לה. בסופו של דבר, לאחר שהבין כי נוסח החוק לא ישתנה והוא עלול להישאר במיעוט, השר בן גביר משך את התנגדותו והוא הצטרף למצביעים בעד החוק, ובכך הביא את הדרמה הלילית לסיומה.
