accessibility-icon
share-icon
מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90

היועמ"שית מתנגדת לחוק נוסף שנועד להחזיר את הכוח לממשלה

אפרת ברינר

אפרת ברינר

כג אייר ה'תשפו (10.05.26)

53

131

like

14

dislike

הממשלה מקדמת חוק שיאפשר לנבחרי הציבור לקבוע את זהות בעלי התפקידים הבכירים ביותר במדינה • במקביל לכך, במערכת המשפטית ממהרים להציב תמרור עצור • בחוות דעת שנשלחה לשר המשפטים יריב לוין, טוען המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, כי המהלך יוביל ל"פוליטיזציה מוחלטת" • מנגד, תומכי החוק מבהירים: המטרה היא להשיב את הממלכתיות והאחריותיות לידי הממשלה שנבחרה על ידי העם


רוצה שנקריא לך?

מגישים

היועמ"שית הגישה הבוקר (ראשון) חוות דעת לשר המשפטים יריב לוין, בניסיון לעצור את הליכי החקיקה של "חוק המינויים" הצפוי לעלות לדיון בוועדת השרים. המשנה ליועמ"שית, גיל לימון, מזהיר במסמך כי החוק המתוכנן יביא לשינוי משטרי שיכפיף את כלל מערכי הביטחון, האכיפה והמנהל הציבורי לדרג הפוליטי. המהלך נועד להבטיח כי נושאי המשרה הבכירים יקדמו את מדיניות הממשלה הנבחרת. יחד עם זאת, הייעוץ המשפטי מביע התנגדות נחרצת וטוען כי מדובר ב"פגיעה בעצמאות שומרי הסף".

מקורב ליועמ"שית |
maximize-image
images-count2+
עו"ד גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הצעת החוק שמעוררת את התנגדות הייעוץ המשפטי מבקשת לשנות מן היסוד את דרכי המינוי של הבכירים ביותר בישראל. הממשלה דורשת סמכות למנות או להימנע ממינוי בכירים לפי שיקול דעתה, וכן להפסיק את כהונתם של בעלי תפקידים בתוך 100 ימים מיום כינון ממשלה חדשה. המטרה היא להבטיח הלימה מלאה בין הדרג הנבחר לדרג המבצע.

ד"ר גיל לימון תוקף את היוזמה בחוות דעתו: "הצעות החוק… מובילות לעריכת שינוי דרמטי ומרחיק לכת בהליכי המינוי והפסקת הכהונה של נושאי משרה בכירים בשירות המדינה, תוך פוליטיזציה מוחלטת של המשרות האמורות והפיכתן למשרות אמון של הממשלה המכהנת".

maximize-image
images-count2+
המשנה ליועמ"שית גיל לימון | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

על פי חוות הדעת, המהלך יחול על תפקידי מפתח: בדרג הביטחוני – הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד ונציב שב"ס. בדרג המשפטי: היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומנהל מחלקת הבג"צים. בדרג המקצועי – נציב שירות המדינה, החשב הכללי ומנהל רשות מקרקעי ישראל.

לימון מזהיר כי ביטול המנגנונים המקצועיים – כגון ועדות האיתור והוועדה המייעצת למינויים בכירים – יפגע בטוהר המידות וייצור "חוסר ודאות משטרי", שכן הממשלה תוכל לסיים את כהונת הבכירים בכל עת.

maximize-image
images-count2+
מליאת הכנסת | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מעבר למחלוקת המקצועית, בולטת לעין טענת ניגוד העניינים המהדהדת נגד מערך הייעוץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק מבקשת לשנות את כללי המינוי וההדחה גם עבור תפקידי היועץ המשפטי ומשניו. נראה כי הייעוץ המשפטי נמצא בפוזיציה שבה הוא פועל לסיכול חקיקה המאיימת על מעמדו ועל כוחו המוחלט.

יוזמי החוק טוענים כי המצב הקיים, שבו ועדות "מקצועיות" וא-פוליטיות שולטות במינויי הבכירים, מרוקן מתוכן את הכרעת הבוחר. לשיטתם, ממשלה שאינה יכולה לבחור את האנשים האמורים לבצע את מדיניותה היא ממשלה משותקת. הצעת החוק מבקשת להקים "ועדת כשירות" שתבדוק רק תנאי סף ו"ועדת שימועים" בכנסת, וזאת במקום הוועדות המשפטיות הפועלות כיום. משמעות החוק היא אישור החוק לכל ממשלה חדשה לבצע "ניקוי אורוות" בשירות הציבורי ולהכפיף את ראשי הארגונים הגדולים לאמון השר הממנה.

עקבו אחרינו גם ב-Google News